צפניה ב:יד מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק) ועין יעקב

(דף מח) פיסקא. משבטלה סנהדרין בטל השיר שנאמר (ישעיה כד ט) בשיר וגו׳ ומנ״ל דבסנהדרין כתיב אמר רב הונא בריה דרב יהושע דאמר קרא (איכה ה יד) זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם אמר רב אודנא דשמע זמרא תעקר אמר רבא זמרא בביתא חורבא בסיפא שנאמר (צפניה ב יד) קול ישורר בחלון חורב בסף כי ארזה ערה. מאי כי ארזה ערה א״ר יצחק אפילו בית המסוכך בארזים מתרועע. אמר רב אשי ש״מ כי מתחיל חורבא בביתא בספא מתחיל שנאמר חורב בסף ואבע״א מהכא (ישעיה כד יב) ושאיה יוכת שער אמר בר רב אשי לדידי חזי לי ומנגח כתורא. אמר רב הונא זמרי דנגדי ודבקרי שרי דגרדאי אסור רב הונא בטל זמרא קם מאה אווזי בזוזא ומאי סאוי חיטי בזוזא ולא איבעין אתא רב חסדא זלזל ביה איבעי אווזא בזוזא ולא אשתכח אמר רב יוסף זמרי גברי ועניין נשי פריצותא זמרן נשי וענו גברי כאש בנעורת למאי נ״מ לבטולי הא מקמי הא. א״ר יוחנן כל השותה בארבעה מיני זמר מביא חמש פורעניות לעולם שנאמר (שם ה יא) הוי משכימי בבקר שכר ירדפו וגו׳ והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם גו׳ מה כתיב אחריו (שם) לכן גלה עמי מבלי דעת שגורמין גלות לעולם וכבודו מתי רעב שמביאין רעב לעולם המונו צחה צמא שגורמים לתורה שתשתכח מלומדיה. וישח אדם וישפל איש שגורמים שפלות לשונאו של הקב״ה ואין איש אלא הקב״ה שנאמר (שמות טו ג) ה׳ איש מלחמה (ישעיה ה טו) ועיני גבוהים תשפלנה שגורמים שפלות לשונאיהם של ישראל ומה כתיב אחריו לכן הרחיבה שאול נפשה וגו׳:

פִּסְקָא. מִשֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, בָּטַל הַשִּׁיר [מִבֵּית הַמִּשְׁתָּאוֹת], שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּשִּׁיר" וְגוֹ' (ישעיה כד). וּמְנָא לָן דִּבְסַנְהֶדְרִין כְּתִיב? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: דְּאָמַר קָרָא: (איכה ה׳:י״ד) "זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ, בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם". אָמַר רַב: אוּדְנָא דְּשָׁמַע זִמְרָא, תֵּעָקֵר! אָמַר רָבָא: זִמְרָא בְּבֵיתָא, חוּרְבָא בְּסִיפָא! שֶׁנֶּאֱמַר: (צפניה ב׳:י״ד) "קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה עֵרָה". מַאי "כִּי אַרְזָה עֵרָה"? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: [בַּיִת הַמְסֻכָּךְ בָּאֲרָזִים. עִיר הוּא? אֶלָּא], אֲפִלּוּ בַּיִת הַמְסֻכָּךְ בָּאֲרָזִים, מִתְרוֹעֵעַ. (ואיכא דאמרי: אפילו בית המסוכך בארזים עיר הוא.) אָמַר רַב אַשִׁי: שְׁמַע מִינָהּ, כִּי מַתְחִיל חוּרְבָא, בְּסִיפָא מַתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֹרֶב בַּסַּף". וְאִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא: (ישעיהו כ״ד:י״ב) "וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר". אָמַר מַר בַּר רַב אַשִׁי: לְדִידִי חָזִי לִי, וּמְנַגֵּחַ כְּתוֹרָא. אָמַר רַב הוּנָא: זִמְרָא דְּנַגְדֵי וּדְבַקְרֵי, שָׁרִי. דְּגַרְדָּאֵי, אָסִיר. רַב הוּנָא בָּטִיל זִמְרָא, קָם מֵאָה אַוְזֵי בְּזוּזָא, וּמֵאָה סָאוֵי חִטֵּי בְּזוּזָא, וְלָא אִיבָּעִין. אָתָא רַב חִסְדָּא, זִלְזֵל בֵּיה, אִיבָּעִי אַוְזָא בְּזוּזָא וְלָא אִשְׁתַּכַּח. אָמַר רַב יוֹסֵף: זַמְרֵי גַּבְרֵי וְעַנְיָין נָשֵׁי, פְּרִיצוּתָא. זַמְרָן נָשֵׁי וְעָנוּ גַּבְרֵי, כְּאֵשׁ בִּנְעֹרֶת. לְמַאי נַפְקָא מִינָהּ? לִבְטוּלִי הָא מִקַמֵּי הָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַשּׁוֹתֶה בְּאַרְבָּעָה מִינֵי זֶמֶר, מֵבִיא חָמֵשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם ה) "הוֹי מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר, שֵׂכָר יִרְדֹּפוּ וְגוֹ', וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם" וְגוֹ'. מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? (שם) "לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָּעַת", שֶׁגּוֹרְמִין גָּלוּת לָעוֹלָם. (שם) "וּכְבוֹדוֹ מְתֵי רָעָב", שֶׁמְּבִיאִין רָעָב לָעוֹלָם. (ישעיהו ה׳:ט״ו) "וַהֲמוֹנוֹ צִחֵה צָמָא", שֶׁגּוֹרְמִים לַתּוֹרָה שֶׁתִּשָּׁכַח מִלּוֹמְדֶיהָ. (שם) "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ", שֶׁגּוֹרְמִים שִׁפְלוּת לְשׂוֹנְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵין 'אִישׁ' אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות טו) "ה' אִישׁ מִלְחָמָה". (ישעיהו ה׳:ט״ו) "וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה", שֶׁגּוֹרְמִים שִׁפְלוּת לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמַה כְּתִיב אַחֲרָיו? "לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ" וְגוֹ' (שם).