צפניה ג:ו מדרש: מדרש תנחומא, עין יעקב ותנחומא בובר

כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ, וּבָא גּוֹאֲלוֹ. וּמִי הוּא גּוֹאֲלוֹ. אֲנִי הוּא גּוֹאֲלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֲשׁוּקִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה יַחְדָּו, גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, רִיב יָרִיב אֶת רִיבָם (ירמיה נ, לג-לד). שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לֶעָנִי, וְאֵלּוּ הֵן, עָנִי, רָשׁ, תְּכָכִים, מִסְכֵּן, מָךְ, אֶבְיוֹן, דַּל. וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וְהֵמָּה יַמְרוּ בַּעֲצָתָם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם (תהלים קו, מג). אַתְּ מוֹצֵא בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיוּ מְשׁוּעְבָּדִין בְּיַד אוּ״ה שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן (שופטים ג, ז-ח). וּמֶה עָשׂוּ. וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. מִיָּד עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְנִגְאֲלוּ. כָּךְ פַּעַם אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וְגוֹ' (שם פסוק יב). מִיָּד עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְהֶעֱמִיד לָהֶם גּוֹאֵל אֶת אֵהוּד בֶּן גֵּרָא בֶּן הַיְּמִינִי, וְנִגְאֲלוּ עַל יָדוֹ. וְעוֹד עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְנִמְכְּרוּ לְסִיסְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה (שם ד, ג). מַהוּ בְּחָזְקָה. בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר ה' (מלאכי ג, יד). כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה, הֶעֱמִיד לָהֶם גּוֹאֲלִים דְּבוֹרָה וּבָרָק, וְנִגְאֲלוּ עַל יְדֵיהֶם. הֱוֵי, פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם (תהלים קו, מג). מַהוּ וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם. שֶׁנַּעֲשׂוּ דַּלִּים בְּתוֹךְ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן (שופטים ו, ו). מַהוּ וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יִצְחָק וְרַבִּי לֵוִי. חַד אָמַר, שֶׁהָיוּ דַּלִּים מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים. וְחַד אָמַר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם אֲפִלּוּ מִנְחָה לְהָבִיא קָרְבָּן, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן, וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת (ויקרא יד, כא). הֱוֵי, וַיָּמֹכּוּ בַּעֲוֹנָם, שֶׁנַּעֲשׂוּ דַּלִּים. דָּבָר אַחֵר, פְּעָמִים רַבּוֹת יַצִּילֵם. מְדַבֵּר בִּבְנֵי אָדָם, כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ צָרָה וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילוֹ, כָּךְ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עָלָיו צָרָה. וּדְעוּ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַסֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לָדַעַת אִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. תְּחִלָּה מֵבִיא פֻּרְעָנִיּוּת עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם וְגוֹ', אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר (צפניה ג, ו-ז). חָזְרוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַפְסִיד מָמוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָכְלוּ זָרִים כֹּחוֹ וְגוֹ' (הושע ז, ט). אִם חָזַר, מוּטָב. וְאִם לָאו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא רָעָה עַל אַחַת מֵעָרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְגוֹ' וַתִּבְעַר בּוֹ (ישעיה מב, כה). אִם יָשׁוּבוּ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַה כְּתִיב: בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ (במדבר יד, לה). וְאַל יֹאמַר אָדָם, לֹא לְמַעֲנִי תָּבֹא רָעָה. יִהְיֶה יוֹדֵעַ שֶׁיָּמוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: יָמוּתוּ כָּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַּגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה (עמוס ט, י). בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְשֹׁט יָדָיו בִּבְרִיּוֹתָיו. וּמַהוּ עוֹשֶׂה לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהוּא חוֹטֵא לוֹ, תְּחִלָּה פּוֹשֵׁט יָדָיו בִּנְכָסָיו. מִמִּי אַתְּ לָמֵד. מִנָּעֳמִי וּבָנֶיהָ וֶאֱלִימֶלֶךְ בַּעֲלָהּ שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַדּוֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרָעָב, מֶה עָשָׂה. הִנִּיחַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁמָמָה וְהָלַךְ לוֹ לְאֶרֶץ מוֹאָב, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹצֵף עָלָיו, שֶׁהָיָה נְשִׂיאוֹ שֶׁל דּוֹרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֵלּוּ עָזְבוּ בָּנַי וְהִנִּיחוּ אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה. מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי (רות א, ג). וְלֹא הָיָה לְבָנָיו לִלְמֹד מֵאֲבִיהֶם לַחֲזֹר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּמֶה עָשׂוּ. אַף הֵם נָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאָבִיּוֹת, שֶׁלֹּא הִטְבִּילוּ אוֹתָם וְלֹא גִּיְּרוּ אוֹתָן. שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה (שם פסוק ד), שֶׁהָפְכָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ. וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת (שם), שֶׁרָאֲתָה דִּבְרֵי חֲמוֹתָהּ. וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים (שם). כָּל עֶשֶׂר שָׁנִים הַלָּלוּ הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בָּהֶם, שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְיָשׁוּבוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, הִתְחִיל לִפְשֹׁט יָדוֹ בְּמִקְנֵיהֶם וּבִגְמַלֵּיהֶם. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, מִיָּד, וַיָּמוּתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן (שם פסוק ה). הֱוֵי, קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְשֹׁט יָדוֹ בָּאָדָם הַזֶּה. וּמַה הוּא עוֹשֶׂה לוֹ. מַתְחִיל מִנְּכָסָיו מְדַלְדְּלוֹ, וְהוּא מוֹכֵר נְכָסָיו. אָדָם שֶׁהוּא חוֹטֵא, מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. תְּחִלָּה מֵבִיא עָלָיו עֲנִיּוּת וּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ. חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, חוֹזֵר וּמוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ. חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ לְעֶבֶד. מִנַּיִן, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ. חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, רְאֵה מַה כְּתִיב בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה, וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשָׁב. חָזַר בּוֹ, יָפֶה. וְאִם לָאו, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וְנִמְכַּר לְךָ. כָּל כָּךְ לָמָּה. עַל שֶׁמָּךְ בַּעֲוֹנוֹת. וּבָא גּוֹאֲלוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֱלִימֶלֶךְ וְשַׂלְמוֹן וּפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי וַאֲבִי נָעֳמִי, כֻּלָּם בְּנֵי נַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב. וֶאֱלִימֶלֶךְ וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, פַּרְנְסֵי הַדּוֹר הָיוּ. וּמִפְּנֵי מָה נֶעֶנְשׁוּ. מִפְּנֵי שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּהוֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶם וְגוֹ'. וּמָה, הֲזֹאת נָעֳמִי. חֲזִיתֶם נָעֳמִי שֶׁיָּצָאת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, מֶה עָלְתָה לָהּ. וּבָא גּוֹאֲלוֹ הַקָּרוֹב, זֶה בֹּעַז. אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁמָּכְרָה נָעֳמִי הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ וְגוֹ' (רות ד, ג). וּבָא גּוֹאֲלוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו זֶה בֹּעַז. שֶׁכָּךְ נָעֳמִי אוֹמֶרֶת לְכַלָּתָהּ, קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ (שם ב, כ). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלְכָה לָהּ רוּת אֵצֶל בֹּעַז. אָמְרָה לָהּ חֲמוֹתָהּ, הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעוֹרִים הַלַּיְלָה (שם ג, ב). וְהוּא הָיָה נָשִׂיא וְהָיָה זוֹרֶה אֶת הַשְּׂעוֹרִים בַּגֹּרֶן. אֶלָּא שֶׁהָיָה דּוֹרוֹ פָּרוּץ בְּגֶזֶל, וְהָיָה יוֹצֵא לְשָׁם לִשְׁמֹר גָּרְנוֹ. אָמְרָה לָהּ, וְרָחַצְתְּ וְסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךָ (שם פסוק ג). וְאַחֲרֵי כֵן, וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן (שם). וְיָרַדְתִּי כְּתִיב. מַהוּ וְיָרַדְתִּי הַגֹּרֶן. שֶׁאָמְרָה לָהּ, זְכוּתִי תֵּרֵד עִמָּךְ. לְכָךְ כְּתִיב: וְיָרַדְתִּי הַגֹּרֶן. וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה לָהּ חֲמוֹתָהּ. הִיא אָמְרָה לָהּ, וְרָחַצְתְּ וְסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלוֹתַיִךְ, וְאַחֲרֵי כֵן, וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן. וּמֶה עָשְׂתָה רוּת. לְאַחַר שֶׁיָּרְדָה לַגֹּרֶן, עָשְׂתָה כָּל מַה שֶּׁאָמְרָה לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֵד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכָל אֲשֶׁר צִוְּתָה חֲמוֹתָהּ (שם פסוק ו). לָמָּה לֹא עָשְׂתָה כָּךְ. אָמְרָה רוּת כַּלָּתָהּ, הַדּוֹר פָּרוּץ בָּעֲרָיוֹת, שֶׁמָּא יִרְאוּ אוֹתִי מְקֻשֶּׁטֶת וְיֹאמְרוּ שֶׁמָּא זוֹנָה הִיא. לְפִיכָךְ, וַתֵּרֵד הַגֹּרֶן, וְאַחֲרֵי כֵן, וַתַּעַשׂ כְּכָל אֲשֶׁר צִוְּתָה חֲמוֹתָהּ. וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ (שם פסוק ז). מַהוּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. שֶׁעָסַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב וְגוֹ' (משלי ד, ב). וּכְתִיב: לְכוּ לַחֲמוּ בְּלַחֲמִי וְגוֹ' (שם ט, ה). וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה וַתָּבֹא בַלָּט (רות ג, ז). מַהוּ בַלָּט. כְּמוֹ דְּאָמַרְתְּ הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה (ש״א כא, י). וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב, וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת (רות ג, ז-ח). מַהוּ וַיִּלָּפֵת, כְּמוֹ דְּאָמַרְתְּ וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי וְגוֹ' (שופטים טז, כט). הִתְחִיל אוֹתוֹ צַדִּיק לִצְעֹק. לִפַּפְתּוֹ, אָמַר לָהּ: מִי אַתְּ. וַתֹּאמַר אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ (רות ג, ט). אָמַר לָהּ: וּמַה בָּאת לַעֲשׂוֹת כָּאן. אָמְרָה לוֹ: לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ. אֶלָּא עֲמֹד וְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. אָמַר לָהּ: הוֹאִיל וּבָאת לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַּבֹּקֶר אִם יִגְאֲלֵךְ טוֹב יִגְאַל (שם פסוק יג). שֶׁהָיָה לוֹ אָח גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּשְׁמוֹ טוֹב. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לִגְאֲלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר (שם). אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמְרָה לוֹ: וְכִי בִּדְבָרִים אַתָּה מוֹצִיאֵנִי. אָמַר לָהּ: חַי ה' אֵינִי מוֹצִיאֵךְ בִּדְבָרִים. וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֵׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגּוֹאֵל עוֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֵּר בֹּעַז (שם ד, א). אָמַר לוֹ: שֵׁב וְנַבִּיט בַּתּוֹרָה מַה כְּתִיב שָׁם. לֹא כָּךְ כְּתִיב: וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ. אָמַר בֹּעַז לְטוֹב, חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נָעֳמִי, וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֲגַלֶּה אָזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה (שם פסוק ג-ד), שֶׁאַתָּה גָּדוֹל מִמֶּנִּי לִגְאֻלָּה. אִם תִּגְאַל גְּאַל (שם). וַיֹּאמֶר הַגּוֹאֵל אֶל בֹּעַז קְנֵה לְךָ (שם ד, ח). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, גָּאַל בֹּעַז מַה שֶּׁמָּכְרָה נָעֳמִי. וּמֵהֵיכָן לָמַד בֹּעַז. מִן הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר וְגוֹ', וְעוֹד מִי הָיָה זֶה. זֶה יִרְמְיָה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דֹּדְךָ בָּא אֵלֶיךָ וְגוֹ' (ירמיה לב, ז). וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר ה' אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה (שם פסוק ח). מִיָּד קִיֵּם יִרְמְיָה אֶת הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֶקְנֶה אֶת הַשָּׂדֶה וְגוֹ' (שם פסוק ט). וּמֵהֵיכָן לָמַד. מִפָּרָשָׁה הַזֹּאת, וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ.

זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עַל כַּמָּה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, עַל אַחַת עֶשְׂרֵה דְּבָרִים הַנְּגָעִים בָּאִים עַל הָאָדָם. עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל הַגְּנֵבוֹת, וְעַל לָשׁוֹן הָרַע, וְעַל הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר, וְעַל הַדַּיָּן הַמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, וְעַל שְׁבוּעַת שָׁוְא, וְעַל הַנִּכְנָס בִּתְחוּם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְעַל הַחוֹשֵׁב מַחְשָׁבוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, וְעַל הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל עַיִן רָעָה. עַל עֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, לָקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא (שמות לב, כה). וְנֶאֱמַר בַּמְּצֹרָע, וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָּרוּעַ. עַל קִלְלַת הַשֵּׁם מִנַּיִן. מִגָּלְיָת, שֶׁקִּלֵּל וְאָמַר, בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי (ש״א יז, ח). וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אִישׁ מִלְחָמָה (שמות טו, ג). וּכְתִיב: הַיּוֹם הַזֶּה יְסַגֶּרְךָ ה' בְּיָדִי (ש״א יז, מו). וְאֵין סְגִירָה אֶלָּא צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן. עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת מִנַּיִן. דִּכְתִיב: וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן (ישעיה ג, יז). וְאֵין וְשִׂפַּח אֶלָּא צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבַּהֶרֶת. עַל הַגְּנֵבוֹת מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר: הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה' צְבָאוֹת וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב (זכריה ה, ד), הֲרֵי עַל הַגְּנֵבוֹת. עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא מִנַּיִן. דִּכְתִיב: וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ אֶת עֵצָיו (שם). אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁמְּכַלֶּה עֵצִים וַאֲבָנִים. רַבִּי אוֹמֵר, זוֹ צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִתֵּץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו. וְעַל לָשׁוֹן הָרַע מִנַּיִן. מִמִּרְיָם, דִּכְתִיב: וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרַעַת (במדבר יב, י). כְּתִיב: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע. וְעַל הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר מִנַּיִן. שֶׁעַל שֶׁהֵעִידוּ יִשְׂרָאֵל עֵדוּת שֶׁקֶר וְאָמְרוּ, אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל (שמות לב, ח), לָקוּ בְּצָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה וְגוֹ' (במדבר ה, ב). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא (שמות לב, כה). וְעַל הַדַּיָּן הַמְקַלְקֵל אֶת הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ, וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה, שָׁרְשָׁם כַּמַק יִהְיֶה, וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה, כִּי מָאֲסוּ אֶת תּוֹרַת ה' (ישעיה ה, כד). וְאֵין פִּרְחָם אֶלָּא צָרַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הַצָּרַעַת (ויקרא יג, יב). וְעַל הַנִּכְנָס בִּתְחוּם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ מִנַּיִן. מִן עֻזִּיָּהוּ שֶׁנִּכְנַס בִּתְחוּם הַכְּהֻנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְּמִצְחוֹ (דה״ב כו, יט). וְעַל הַמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים מִנַּיִן. מִפַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה (בראשית יב, יז), לְפִי שֶׁנָּטַל שָׁרָה מֵאַבְרָהָם. וְעַל עַיִן הָרָע. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁעֵינָיו שֶׁל אָדָם רָעָה לְהַשְׁאִיל חֲפָצָיו, אָדָם הוֹלֵךְ וְאָמַר לֵיהּ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ, הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ, אוֹ כָּל כְּלִי חֵפֶץ. וְהוּא אוֹמֵר, אָרוּר הוּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַגָּל אוֹ קַרְדֹּם. מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה, מַלְקֶה אוֹתוֹ בְּצָרַעַת, וּבָא לַכֹּהֵן וְאוֹמֵר: כְּנֶגַע נִרְאֶה לִי בַּבַּיִת. וְהוּא מְצַוֶּה וְנִתֵּץ אֶת הַבַּיִת, וְהַכֹּל רוֹאִין כֵּלָיו כְּשֶׁהֵן גְּרוּרִין וּמוֹצִיאָן לַחוּץ, וּמְפַרְסְמִין אֶת כֵּלָיו. וְהַכֹּל אוֹמְרִים: לֹא הָיָה אוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ מַגָּל, שֶׁאֵין לוֹ קַרְדֹּם הֲרֵי יֵשׁ לוֹ חֵפֶץ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁלֹּא רָצָה לְהַשְׁאִיל וְהָיָה עֵינוֹ צָרָה לְהַשְׁאִיל. וְהוּא אוֹמֵר שְׁקַעֲרוּרוֹת, אַל תִּקְרֵי שְׁקַעֲרוּרוֹת אֶלָּא שָׁקַע אֲרוּרוֹת, שֶׁהָיָה אוֹמֵר אָרוּר הוּא וְשָׁקַע בֵּיתוֹ. וְרָאוּ הַכֹּל אֲרוּרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ, נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ (איוב כ, כח). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף עַל גַּסּוּת הָרוּחַ. מִנַּיִן, מִנַּעֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע (מ״ב ה, א), שֶׁהָיָה גַּס רוּחַ. וְאַף עַל הָאוֹמֵר דָּבָר בַּחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין בּוֹ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּמֹשֶׁה, עַל שֶׁאָמַר, וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי (שמות ד, א), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּנֵי מַאֲמִינִים הֵם, דִּכְתִיב: וַיַּאֲמֵן הָעָם (שמות ד, לא). בְּנֵי מַאֲמִינִים, דִּכְתִיב: וְהֶאֱמִין בַּה' (בראשית טו, ו). אֶלָּא צָרִיךְ אַתָּה לִלְקוֹת. שֶׁכָּל הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ, שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַיֹּאמֶר, הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג (שמות ד, ו). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, רְאוּ מַה בֵּינֵיכֶם לְבֵין הָאֻמּוֹת. כְּשֶׁהֵן חוֹטְאִין, בְּגוּפָן אֲנִי נוֹגֵעַ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ בְּבָתֵּיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה (בראשית יב, יז), וְאַחֲרֵי כֵן, וְאֶת בֵּיתוֹ (בראשית יב, יז). אֲבָל אַתֶּם אִם חוֹטְאִים, בְּבָתֵּיכֶם אֲנִי מַלְקֶה תְּחִלָּה. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ. וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ, אֶרֶץ מַה חָטָאת שֶׁהִיא לוֹקָה. אֶלָּא בַּעֲוֹן בְּנֵי אָדָם הָאָרֶץ לוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת וְגוֹ' (תהלים קז, לד). לָמָּה מֵרָעַת. כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבְּרִיּוֹת וְיִלְמְדוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ, צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְׁבֵי תֵבֵל (ישעיה כו, ט). מִפְּנֵי מָה הַיִּסּוּרִין בָּאִין לָעוֹלָם. מִפְּנֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיִסְתַּכְּלוּ וְיֹאמְרוּ, מִי שֶׁחָטָא לוֹקֶה, וּמִי שֶׁלֹּא חָטָא אֵינוֹ לוֹקֶה. וְלָמָּה הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים וְהַכֹּתָלִים לוֹקִין. כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ בַּעֲלֵיהֶם וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְכָךְ אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַגְלוֹתָן בְּבַת אַחַת קֹדֶם הָאֻמּוֹת, אֶלָּא אָמַר, אִם אֲנִי מַגְלֶה אֶת יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה, עַכְשָׁו נַעֲשִׂין חֶרְפָּה וְקָלוֹן לְכָל הָאֻמּוֹת. מֶה עָשָׂה. הֵבִיא סַנְחֵרִיב הָרָשָׁע עַל כָּל הָאֻמּוֹת וְהִגְלָה אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים (ישעיה י, יד), וּכְתִיב: וְאָסִיר גְּבֻלוֹת עַמִּים, וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹסֵיתִי (ישעיה י, יג). וְיִשְׂרָאֵל רוֹאִין שֶׁהִגְלֵיתִי אֶת הָאֻמּוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְיִרְאוּ דִּין שְׁלֵימָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְיִרְאוּ מִשְׁפָּטִי, אוּלַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם (צפניה ג, ו), וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ, אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר (צפניה ג, ז). כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, מִיָּד גָּלוּ. לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְרֶה בָּהֶם וּמַלְקֶה בָּתֵּיהֶן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. חָזַר בּוֹ מוּטָב וְאִם לָאו לוֹקֶה בְּגוּפוֹ שֶׁכֵּן בְּפָרָשָׁה אַחֶרֶת אוֹמֵר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב בִּבְשָׂרוֹ לְפִיכָךְ הָאֲבָנִים לוֹקוֹת תְּחִלָּה. חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, בְּגָדָיו לוֹקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בּוֹ נֶגַע וְגוֹ' (ויקרא יג, מז). חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַלְקֶה בְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ (ויקרא יג, מ). עֲדַיִן יֵשׁ בִּמְרִיטַת הָרֹאשׁ מַמָּשׁ, סָפֵק לְטַמֵּא סָפֵק לְטַהֵר. חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, לוֹקֶה בִּשְׁחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָשָׂר כִּי יִהְיֶה בּוֹ בְעוֹרוֹ שְׁחִין וְנִרְפָּא (ויקרא יג, יח). שְׁחִין, גָּדוֹל מִמְּרִיטַת הָרֹאשׁ. חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, לוֹקֶה בַּחֲמִשָּׁה מַגְלֵבִין, שְׂאֵת, סַפַּחַת, בַּהֶרֶת, נֶתֶק, נֶגַע. וְכָל כָּךְ לָמָּה. עַל שֶׁלֹּא חָזַר בּוֹ. אָמַר הַכָּתוּב, נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמּוֹת לְגֵו כְּסִילִים (משלי יט, כט). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתִי אֶת הָאָדָם, הִתְקַנְתִּי לוֹ אֶת כָּל אֵלּוּ. מָשָׁל לְעֶבֶד רַע שֶׁהָיָה עוֹמֵד לִימָכֵר. כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ רַבּוֹ לִקְנוֹתוֹ, הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהָיָה עֶבֶד רַע. לָקַח עִמּוֹ כְּבָלִים וּמַגְלֵבִין. שֶׁאִם סָרַח, יִהְיֶה רוֹדֶה אוֹתוֹ בָּהֶן. כֵּיוָן שֶׁסָּרַח, הֵבִיא אֶת הַכְּבָלִים וּכְבָלוֹ, הֵבִיא אֶת הַמַּגְלֵבִין וְהִכָּהוּ. אָמַר לֵיהּ הָעֶבֶד, לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עֶבֶד רַע, לָמָּה לָקַחְתָּ אוֹתִי. אָמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁהָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה קָשֶׁה, הִתְקַנְתִּי לְךָ כְּבָלִים וּמַגְלֵבִין. שֶׁאִם תִּסְרַח, אֲנִי רוֹדֶה אוֹתְךָ בָּהֶן. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם, עַד שֶׁלֹּא בָּרָא אֶת הָאָדָם, הִתְקִין לוֹ אֶת כָּל הַיִּסּוּרִין, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, לְפִיכָךְ הִתְקִין לוֹ אֶת כָּל אֵלּוּ. שֶׁאִם סָרַח, יִהְיֶה רוֹדֶה אוֹתוֹ בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמּוֹת לְגֵו כְּסִילִים. מַהוּ וּמַהֲלֻמּוֹת. מָחָה לָמוּת, שֶׁהוּא מַתְרֶה בּוֹ תְּחִלָּה. אִם חָזַר בּוֹ, מוּטָב. וְאִם לָאו, מַלְקֶה אֶת גּוּפוֹ. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם.

כה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אֲבִינָא: אֵין פֻּרְעָנוּת בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (צפניה ג) "הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם, הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם". וּכְתִיב: (שם) "אָמַרְתִּי: אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי, תִּקְחִי מוּסָר". רַב הֲוָה מִפְטַר מֵרַבִּי חִיָּא, אָמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא לִיצְּלָךְ מִמִּידִי דְּקָשִׁי מִמּוֹתָא. וּמִי אִיכָּא מִידִי דְּקָשֵׁי מִמּוֹתָא? נָפַק דַּק וְאַשְׁכַּח, (קהלת ז) "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הַאִשָּׁה". רַב, הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבִיתְהוּ. כִּי אָמַר לָהּ: עָבִידִי לִי טְלוֹפְחֵי, עָבְדָה לֵיהּ חִימְצֵי. חִימְצֵי, עָבְדָה לֵיהּ טְלוֹפְחֵי. כִּי גָּדַל חִיָּא בְּרֵיהּ, אַפִּיךְ לָהּ. אָמַר לֵיהּ: אִיעַלְיָאלָךְ אִמָּךְ! אָמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא דְּקָא אַפִּיכְנָא לָהּ. אָמַר לֵיהּ: הַיְנוּ דְּקָאַמְרֵי אִינְשֵׁי: דְּנָפִיק מִינָּךְ, טַעְמָא מַלְּפָךְ. [מִיהוּ] אַתְּ לָא תַּעָבִיד הָכִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ט) "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר, הַעֲוֵה נִלְאוּ". רַבִּי חִיָּא הֲוָה קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ דְּבִיתְהוּ. כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח מִידִי, צַיִר לִיהּ בְּסוּדְרֵיהּ וּמַיְתִּי לָהּ. אָמַר לֵיהּ רַב: וְהָא קָא מְצַעֲרָא לֵיהּ לְמַר? אָמַר לוֹ: דַּיֵּנוּ שֶׁמְּגַדְּלוֹת בָּנֵינוּ וּמַצִּילוֹת אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא. מַקְרִי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: "וּמוֹצֵא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הַאִשָּׁה". אָמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? אָמַר לֵיהּ: כְּגוֹן אִמָּךְ. אֵינִי! וְהָא מַתְנִי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ: אֵין אָדָם מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ אֶלָּא מֵאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ה) "יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ", אָמַר לֵיהּ: כְּגוֹן מַאן? כְּגוֹן אִמָּךְ! מִתְקִיף תְּקִיפָא, וַעֲבוּרִי מִיעַבְרָא בְּמִלָּהּ. הֵיכִי דָּמִי אִשָּׁה רָעָה? אָמַר אַבַּיֵּי: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּאוּמְקַשְּׁטָא לֵיהּ פּוּמָּא. רָבָא אָמַר: מְקַשְּׁטָא לֵיהּ תַּכָּא וּמְהַדְּרָא לֵיהּ גַּבָּהּ: