צפניה ג:ח מדרש: שמות רבה, אוצר מדרשים ופסיקתא רבתי

ועבר ה' לנגוף את מצרים - הדא הוא דכתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל, וכי יפקוד מה אשיבנו. מי אמר הפסוק הזה? שר העולם אמרו, אף על פי שאמרו איוב על עצמו, וכן כל באי עולם עתידין לומר כך. אנו מוצאין בדור המבול, בישיבה דן אותם האלהים, שנאמר (תהלים כט, י): ה' למבול ישב. מה כתיב בהם? (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום, אבל מצרים בעברה דן אותם, שנאמר: ועבר ה' לנגוף את מצרים. וכתיב (שמות יב, יב): ועברתי בארץ מצרים. אבל לעתיד לבא הוא עומד ודן את עולמו בעמידה, שנאמר (זכריה יד, ד): ועמדו רגליו ביום ההוא. וכתיב (צפניה ג, ח): לכן חכו לי נאם ה', ליום קומי לעד. אומרים באי עולם: אם בישיבה דן דור המבול ומחה אותן, ובעברה דן את המצרים והרג את בכוריהן, לכשיעמוד לעתיד לבא ודן עולמו, מי יוכל לעמוד?! לכך כתיב (איוב לא, יד): ומה אעשה כי יקום אל מפני מה עתיד לקום, מפני צעקת עניים, שנאמר (תהלים יב, ו): משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה':

ועבר ה' לנגוף את מצרים - יש אומרים: על ידי מלאך. ויש אומרים: הקדוש ברוך הוא בעצמו. ומהו שאמר לנגוף? מלמד, שאף המעוברות שהיו ראויות לילד, הפילו ומתו האימהות, והמשחית יצא וחבל כל מה שמצא, ואין לנגוף אלא עוברות, שנאמר (שמות כא, כב): ונגפו אשה הרה והקדוש ברוך הוא מחבל בכוריהם של מצרים, וישראל עושין כל מה שאמר להם הקדוש ברוך הוא, שנאמר: וילכו ויעשו. למה היה הקדוש ברוך הוא וישראל דומין? למלך, שבא עם בניו בים, וספינות של פירטון מקיפות אותו. אמר להם: הא לכם מוכנות מורניות שלי, שאני עובר על גלי הים ונלחם עמהן. כך היה הקדוש ברוך הוא עם בניו במצרים, ומחנות מצרים מחשבים עליהם כל הלילה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי רשעים! על בני אתם מחשבים! מורניות שלי מוכנות הן, שנאמר (תהלים קו, ח): ויושיעם למען שמו, הן עסוקים בצלי. והיה הורג הקדוש ברוך הוא בכוריהן של מצרים, והן היו מזין על פתחיהן, ושמו הגדול היה עומד על פתחיהם, והם עוסקים בהלל ובהלכות הפסח, והאלהים מפריש, שיכפר דם טמאים על דם טהורים, שנאמר (שם לד, כג): פודה ה' נפש עבדיו. הן היו עסוקין במצות, שהיו טוחנין ולשין, והקדוש ברוך הוא עוקר נטיעתן של מצרים, שנאמר (שם ז, ז): קומה ה' באפך:

א״ר פנחס הכהן בשעה שהיו ישראל על הים והיו אוכלסין של פרעה זורקין חצים על ישראל, הקיפם הקב״ה בענני כבוד וסכך עליהם שלא יזיקו, שנאמר סכות לראשי ביום נשק (תהלים ק״מ ח׳), וכתיב ועננך עומד עליהם (במדבר י"ד י"ד), ועתידים כל האומות ליכנס בירושלם על ישראל להלחם עמם, שנאמר ואספתי כל הגוים אל ירושלם למלחמה (מלכים ב ט״ז:ה׳), ויצא הקב״ה ונלחם עמהם, שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם (זכריה י״ד:ג׳), והיינו דכתיב הנה יום בא לה׳ (שם). ד״א, הנה יום בא לה׳ – למה באים בירושלם? אמר שמואל בר נחמני מפני שפתחו של גיהנם בירושלם, שנאמר נאום ה׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם (ישעיהו ל״א:ט׳), ויפתח להם הפתח ויעלו לירושלם, וידין אותם שם, לפי שבמקום שקפחו הלסטים שם צולבים אותם, ויאמרו לפני הקב״ה מתי יהיה זה הדין? וא״ל, אין לכם לידע אלא לחכות לי, שנאמר לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם יְהוָה לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ (צפניה ג׳ ח'), והיאך יהיה הדין שלהם? יהיו מסורין ביד מלאכים או יהיו נדונים בגיהנם? וא״ל לישראל הרשות בידכם להמית אותם במיתה שאתם רוצים, שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח (במדבר ל״ה:י״ט), ולא עוד אלא כל מי שעשה עמכם בעוה״ז כאלו עשה עמי, שכך אמר הקב״ה למשה נקום נקמת בני ישראל (במדבר ל״א:ג׳), ואח״כ אמר לתת נקמת ה׳ במדין (שם). ואף לעוה״ב עומדים כל האומות על ישראל להכחידם, שנאמר לכו ונכחידם (תהלים פ״ג), לא עליכם לבד עומדים אלא גם עלי, שנאמר יתיצבו מלכי ארץ וגו׳ על ה׳ ועל משיחו (שם ב׳), ואמסרם בידכם ואתם גובים את נקמתי, שנאמר וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל (יחזקאל כ״ה י"ד).