בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבוּתֵיכֶ֛ם לְעֵינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
אוצר מדרשים
בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ (דניאל י"א מ"ה). ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול ותוקע בשופר שלש פעמים, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול (ישעיה כ״ז י״ג), ואותו שופר הוא קרן ימינו של איל יצחק, והקב״ה מאריך אותו עד אלף אמה, ותוקע תקיעה ומתגלה משיח בן דוד ואליהו, והולכים שניהם אצל ישראל שהם במדבר העמים ואומר להם אליהו, זה הוא המשיח, ומשיב את לבם ומחזק את ידם, שנאמר חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ (ישעיה ל״ה ג׳ ד׳), וישמעו כל בני ישראל קול השופר וידעו כי פדה את ישראל, שנאמר כי פדה ה׳ את יעקב (שם), ובאו האובדים בארץ אשור. ומיד נופל פחד ה׳ בעמים ועל כל הגוים, וישראל חוזרים עם המשיח עד שיבואו למדבר יהודה ומתועדים עם כל בני ישראל, ויבואו אל ירושלם ויעלו במעלות בית דוד הנשארות מן ההרס, וישב שם המשיח. וישמע ארמילוס כי עמד לישראל מלך, ויקבץ חיילות מכל או״ה ויבאו למלך המשיח ולישראל, והקב״ה ילחם בעד ישראל, ואומר למשיח שב לימיני, והמשיח אומר לישראל, התקבצו והתיצבו וראו את ישועת ה׳, ומיד הקב״ה יוצא ונלחם בם, שנאמר וְיָצָא ה׳ וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם (זכריה י״ד ג'), וכתיב בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ (צפניה ג' כ'). אמן, יקרב אותה העת ואותו הזמן.
תנא דבי אליהו רבה
ד"א העטופים ברעב וגו' אמרו חכמים כשירד משה מהר סיני וראה את הסרחון שסרחו ישראל במעשיהם הסתכל משה בלוחות וראה את כתבן שפרח מעליהם מיד שברן משה תחת ההר נתאלם משה ולא היה יכול להשיב דבר באותה שעה נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטירוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות ובשכר אותו הצער עתיד הקב"ה לשלם שכרם לימות בן דוד כפול ומכופל שנאמר (ישעיהו מ׳:י׳) הנה ה' אלקים בחזק יבא וגו' הנה שכרו אתו וגו' ואומר (איוב מ״א:ג׳) מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא וכענין שאמרו חכמים לטובתו נשברה רגל פרתו כדי שתהא משכורתו שלמה כן אהרן אמר אלולי קרח לא עמדה עלי אותה הברית שנאמר (במדבר י״ז:ה׳) זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני ה' וגו' ואמר אהרן לטובתי נשברה רגל פרתי: ד"א העטופים ברעב וגו' אין רעב אלא בד"ת שנאמר (עמוס ח׳:י״א) הנה ימים באים נאם ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' וגו'. מכאן אמרו שיהא אדם לומד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע ויסתכל אדם בעצמו וידע מה יהיה לו אחר מיתה לכן ישא אדם את עיניו ויסתכל אל השמים ויאמר מי ברא את הכוכבים והמזלות ברקיע ונתן מקום ודרך ומסלה לכל אחד ואחד וכן יסתכל לארץ ויראה כמה מגדלים בנתה מלכות עכו"ם מי גדען והשליכן לארץ וכמה מגדלים בנתה מלכות מדי מי גדען והשליכם לארץ מי בעט בו במגדל הראשון ונתן ראשו במקום אחד וגופו במקום אחר וכ"א מיל בין זה לזה שנאמר (ישעיהו ל״ג:י״ח) לבך יהגה אימה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים. מכאן אמרו לעולם יהא אדם ירא שמים יראה גמורה יראה על האמת ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו ובכל יום ויום ישכים ויאמר רבון כל העולמים ואדוני האדונים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקותינו מה ישועתנו מה כחנו מה גבורתנו מה נאמר לפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשיהם תוהו וימי חייהם הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל. אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך שנשבעת לו בהר המוריה זרע יצחק ידידו שנעקד על גבי המזבח עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישורון. לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש וליתן שבח והודיה לשמך אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו אשרינו שאנו משכימים ומעריבים ערב ובוקר ואומרים פעמים בכל יום שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד בשכמל"ו אתה הוא עד שלא בראת את העולם ואתה הוא משבראת את העולם אתה הוא בעוה"ז ואתה הוא בעוה"ב קדש את שמך על מקדישי שמך וקדש את שמך בעולמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו בא"י מקדש את שמך ברבים. אתה הוא ה' אלקינו בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים אמת אתה ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלקים קבץ קויך מארבע כנפות הארץ כדי שיכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלקים לבדך (עליון) לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה כו'. אבינו שבשמים עשה עמנו צדקה וחסד בעבור שמך הגדול שנקרא עלינו וקיים לנו ה' אלקינו מה שכתוב (צפניה ג׳:כ׳) בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה.