מדרש על קהלת ד:א

ושבתי אני ואראה את כל העשוקים. אלו ישראל שהם עשוקים בין האומות כענין שנ' עשוקים יהודה ובני ישראל. והנה דמעת העשוקים תדיקה לפני הקב"ה שנ' תרדנה עיני דמעה לילה ויומם אל תדמנה. ואין להם מנחם שנ' אין לה מנחם מכל אוהביה. ומיד עושקיהם להנצל כח אין להם שנ' פורק אין מידם ואין להם מנחם, אין להם עוזר. ס"א ר' יהודה ב"ר אליעזר פתר קרייה בתינוקות. את כל העשוקים. הם התינוקות שהם עשוקים מן העולם בלא עון. והנה דמעת העשוקים. אבותיהם מורידים עליהם דמעה. ומיד עושקיהם כח. אין כח להצילם שנ' אין שלטון ביום המות ואין להם מנחם. לומ' על כך מתו והם לא מתו אלא בעון אביהם.

ט׳) טוב שם (קהלת ד א׳) ט׳ גדולה. וכן יסר מעלי שבטו (איוב ט׳ ל״ד) שלא היתה כמכת איוב.

דָּבָר אַחֵר, וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (קהלת ד, א): וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשׁוּקִים, דָּנִיֵּאל חַיָּטָא פָּתַר קְרָיָה בַּמַּמְזֵרִים, (קהלת ד, א): וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים, אֲבוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, וְאִילֵין עֲלוּבַיָא מַה אִכְפַּת לְהוֹן, כָּךְ אָבִיו שֶׁל זֶה בָּא עַל הָעֶרְוָה זֶה מַה חָטָא וּמָה אִכְפַּת לוֹ, (קהלת ד, א): וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, אֶלָּא (קהלת ד, א): מִיַּד עשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, מִיַּד סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְרַחַקְתָּן עַל שׁוּם (דברים כג, ג): לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה'. (קהלת ד, א): וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלַי לְנַחֲמָן, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בָּהֶן פְּסֹלֶת אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אָמַר זְכַרְיָה אֲנָא חֲמִיתֵּיהּ אָלוֹ כּוּרְסוֹן כֻּלּוֹ דְּהַב נְקֵי, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (זכריה ד, ב): רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ, תְּרֵין אָמוֹרָאִין, חַד אֲמַר גֻּלָּהּ, וְחַד אֲמַר גּוֹאֲלָהּ. מַאן דַּאֲמַר גֻּלָּהּ, שֶׁגֻּלָּה לְבָבֶל וְגָלַת שְׁכִינָה עִמָּהֶן, כִּדְאֲמַר (ישעיה מג, יד): לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָּבֶלָה, וּמַאן דַּאֲמַר גּוֹאֲלָהּ, פָּרוֹקָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מז, ד): גֹּאֲלֵנוּ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ, וּכְתִיב (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה' בְּרֹאשָׁם.

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה - לפי שנאמר (דברים ל׳:י״ט) החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה, שמא יאמרו ישראל, הואיל ונתן הקב"ה לפנינו שני דרכים דרך החיים ודרך המות - נלך באיזו מהם שנרצה? ת"ל ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך! משל לאחד שהיה יושב בפרשת דרכים, והיו לפניו שני שבילים: אחד שתחלתו מישור וסופו קוצים, ואחד שתחלתו קוצים וסופו מישור; והיה מודיע את העוברים ואת השבים, ואומר להם: שאתם רואים שביל שתחילתו מישור - בשתים ושלש פסיעות אתה מהלך במישור, וסופו לצאת בקוצים; ואתם רואים שביל זה שתחלתו קוצים - בשתים ושלש פסיעות אתה מהלך בקוצים, וסופו לצאת במישור. כך אמר להם משה לישראל: אתם רואים את הרשעים שהם מצליחים - בשנים ושלשה ימים הם מצליחים בעולם הזה, וסופו לדחות באחרונה; שנאמר (משלי כד) כי לא תהיה אחרית לרע, ואומר (קהלת ד) הנה דמעת העשוקים, ואומר (קהלת ד) הכסיל חובק את ידיו, ואומר (משלי ד) דרך רשעים באפילה. והם רואים את הצדיקים, כשהם מצטערים בעולם הזה - בשנים ושלשה ימים מצטערים, וסופן לשמוח באחרונה; שנאמר (דברים ח) להטיבך באחריתך, ואומר (קהלת ז) טוב אחרית דבר מראשיתו, ואומר (ירמיה כט) כי אני ידעתי את המחשבות אשר אני חושב, ואומר (תהלים צז) אור זרוע לצדיק, (משלי ד) אורח צדיקים כאור נוגה.