קהלת ד:יא מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש שכל טוב ומדרש תהילים

גם אם ישכבו שנים וחם להם. פירושו של זה הפסוק עונה על של מעלה שאמ' טובים השנים מן האחד כשם שבדרך ארץ טובים השנים מן האחד וכן בתורה כך בריבוי העולם טובים השנים איש ואשתו מן האחד שנ' ולא אחד עשה וגו' אשר יש להם שכר טוב בעמלם שנ' לא טוב היות האדם לבדו אבל השנים יש להם שכר טוב בעמלם שהרי אדם מביא חטים ואשתו לשה ומתקנת לו לחם. פשתן עושה לו חלוק. כי אם יפלו חלאים וצרות על האחד האחר עוזר לחבירו. גם אם ישככו שנים שניהם איש ואשה וחם להם ויולידו בנים ובנות בענין שנ' ויחמן הצאן ולאחד איך יחם כלומ' בלא אחר אין יחם כענין שנ' ומה האחד מבקש זרע אלהים.

מתני' מיילדין את האשה בשבת. וקורין לה חכמה מחוץ לתחום ומחללין עליה את השבת. ת"ר אם היתה צריכה לנר חבירתה מדלקת לה נר, ואם היתה צריכה לשמן חבירתה מביאה לה שמן ביד, ואם אינו ספק ביד מביאה בשערה. ואם אינו ספק בשערה מביאה לה בכלי, ואפילו דרך רשות הרבים, דכתיב אשר יעשה [אותם] האדם וחי בהם (יחזקאל כ יא), ולא שימות בהן. אמר רב יהודה אמר רב חיה כל זמן שהקבר פתוח בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת, נסתם הקבר בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת, והכי הילכתא דספק נפשות להקל. מאימתי פתיחת הקבר, אמר אביי משעה שתשב על המשבר, רב הונא בריה דר' יהושע אמר משעה שהדם שותת ויורד, ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה. עד מתי פתיחת הקבר, אמר אביי ג' ימים. רבא אמר משמי' דרב יהודה שבעה. ואמרי לה שלשים, אמרי נהרדעי חיה ג' ז' ל', ג' בין אמרה צריכה אני בין אמרה לא צריכה אני מחללין עליה את השבת. ז' אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת, אמרה לא צריכה אני אין מחללין עליה את השבת, ל' אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת, אבל עושין ע"י גוי, כרב עולא בריה דרב עלאי דאמר כל צורכי חולה נעשין ע"י גוי בשבת, וכל דבר שאין בו סכנה אומר לגוי ועושה, אמר ר' יהודה אמר שמואל לחיה שלשים יום, שלשים יום למאי הלכתא, אמרי נהרדעי לטבילה, אמר רבא לא אמרן אלא שאין בעלה עמה, אכל בעלה עמה בעלה מחממתה, כדכתיב כי אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם (קהלת ד יא). עושין מדורה לחולה ולחיה בין בימות החמה בין בימות הגשמים, ולא מיבעיא ודאי חולה אלא אפילו ספק, היכי דמי רופא אחד אומר צריך לאחולי עליה שבתא, ורופא אחד אומר לא צריך, מחללין עליה שבתא, והיכא דרופא א' אומר צריך ואע"ג דהוא אומר לא צריך, ואיהו קים לי' בנפשיה לרופא שמעינן. אמר רב ששת הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה בשבת על ידי ארמאי, ואפילו בתקופת תמוז:

מה אהבתי תורתך וגו'. אמר שלמה (משלי ה יט) אילת אהבים וגו'. אילת אהבים היא התורה הכל אוהבים אותה. אמר הקב"ה לישראל (שם כ) ולמה תשגה בני בזרה וגו'. וכן הוא אומר (קהלת ט ט) ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חייך. ולכן אמר דוד אני אוהבה. שנאמר מה אהבתי תורתך וגו'. כל מי שאוהב את התורה אינו אוהב אלא חיים. וכן הוא אומר (שם) ראה חיים עם אשה אשר אהבת וגו'. אמר דוד אני אוהב'. שנאמר (דברים ו ה) ואהבת את ה' אלקיך. וכתיב (שם ו) והיו הדברים האלה. לכך נאמר מה אהבתי תורתך וגו'. אני הולך למרחץ והיא עמי. אני ישן והיא עמי. כשם שצויתני (שם יז יט) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו. כתיב (משלי ו כב) בהתהלכך תנחה. לא הנחתי אותה כל עיקר לפי שלא הנחתיה לא היתה עלי משוי אלא זמירות. וכן הוא אומר זמירות היו לי חקיך. ולא זמירות בלבד אלא גם שיחה שנאמר כל היום היא שיחתי. ולכן היתה עומדת לי על שונאי שנאמר מאויבי תחכמני מצותיך. היא עמדה ליוסף בבית פרעה שכן אומר לעבדיו (בראשית מא לח) הנמצא כזה. והיא עמדה לדניאל בביתו של נבוכדנאצר. וכן משה אומר (דברים ד ו) ושמרתם ועשיתם וגו'. לכך נאמר מאויבי תחכמני מצותיך כי לעולם היא לי. מהו לי שלא עסקתי בספרים אחרים אלא בה. וכן שלמה אומר (קהלת יב יב) עשות ספרים הרבה אין קץ. ואומר (משלי כה טז) דבש מצאת וגו'. התורה משולה לחבית מלאה דבש אם נתנה לחבית רביעית מים יצאה כנגדה רביעית דבש מתוכה. כך הם אם נכנסת דברים אחרים בתוך לבך יצאו דברי תורה. לכך נאמר כי לעולם היא לי. מכל מלמדי השכלתי. מהו מכל מלמדי צריך אדם שיהיו לו חברים ותלמידים בתורה שאם שכח דבר אחד שואל לחבריו ומזכירה אותו. וכן הוא אומר (קהלת ד ט) טובים השנים מן האחד. (שם יא) וגם אם ישכבו שנים וחם להם. (שם י) כי אם יפולו האחד יקים את חברו. לכך נאמר מכל מלמדי השכלתי. ומי גרם לי שיחת זקנים. שנאמר מזקנים אתבונן וגו'. מהו מזקנים אתבונן הרבה כבדת את הזקנים ולא הוצאתם ממצרים עד שפרשת ואמרת (שמות ג טז) לך ואספת את זקני ישראל. ולא נתת את התורה עד שאמרת לאספם. (שם יט ז) ויקרא משה לזקני העם וישם לפניהם. ואומר (ויקרא יט לב) מפני שיבה תקום וגו'. וכן הוא אומר (דברים לב ז) שאל אביך ויגדך וגו'. מן הכבוד שנתת לזקנים הוא עושה שאצור פקודיך. לכך נאמר מזקנים אתבונן. א"ל הקב"ה עד עכשיו לא ראית כלום עדיין יש לך לראות שנאמר (ישעיה כד כג) כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלם וגו':