קהלת ה:ב מדרש: מדרש לקח טוב, אגדת בראשית ובראשית רבה

כי בא החלום לאדם מרוב ענין. מרוב הרהורי לבו בא החלום כענין שנ' והרהורי לבך על משכבך סליקו וכשם שהחלום בא ברוב ענין של מחשבה כך קול כסיל ברוב דברים שנ' גם אויל מחריש חכם יחשב ומתוך רוב דבריו נודע שהוא כסיל.

פרק (ס"ד) [ס"ה] נביאים.
[א] למה תאמר יעקב ותדבר ישראל (ישעי' מ כז). זש"ה אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים (קהלת ה א), למה, ראה מה כתיב, חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו (משלי כט כ), על כן יהיו דבריך מעטים (קהלת שם), ראה מה איוב אומר אם יחפוץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף (איוב ט ג), אמר הקב"ה ליעקב א"כ למה תאמר יעקב.

(תהלים מ) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף. ולא פנה אל רהבים, על ידי שאמר לשר המשקים: זכרתני והזכרתני, ניתוסף לו שתי שנים. אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ר' יודן אמר: המון ריבי רברביא, שהם שטים אחרי כזב. אוי לו למי שהוא בוטח בהם. (קהלת ה) כי בא החלום ברוב ענין אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו: אתה על אלהיך, הה"ד: ויהי מקץ וגו'. (שם ד) כי מבית הסורים יצא למלוך, זה יוסף, שיצא מבית האסורים של פרעה. יצא למלוך, וישלח פרעה. כי גם במלכותו נולד רש, במלכותו של יוסף, נולדה רשתו של פוטיפרע. דבר אחר: ויהי מקץ (שם) ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש, זה יוסף. עם הילד השני, אלו שתי שנים שנתוספו לו. ולמה ניתוסף לו ב' שנים? כדי שיחלום פרעה. ויתגדל ע"י חלום, שנאמר: ויהי מקץ שנתים ימים: