קהלת ה:יג מדרש: מדרש תנחומא, מדרש לקח טוב, שמות רבה וויקרא רבה

וְאָבַ֛ד הָעֹ֥שֶׁר הַה֖וּא בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָד֖וֹ מְאֽוּמָה׃

מדרש תנחומא

וְעָשִׁיר שֶׁעֵינוֹ רָעָה, אָבֵד הוּא וּמָמוֹנוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאָבַד הָעֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע (קהלת ה, יג). לֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר הַיּוֹם עָשִׁיר לְמָחָר, וְלֹא כָּל מִי שֶׁהוּא עָנִי הַיּוֹם עָנִי לְמָחָר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים (תהלים עה, ח).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

ואבד העושר ההוא בענין רע. כגון ממונו של קרח וכגון ממונו של המן וכן בהרבה רשעים. והוליד בן ואין בידו מאומה מאותו הממון שהיה בידו.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמות רבה

דבר אחר: אם כסף תלוה את עמי, הה"ד (קהלת ה): יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו ואבד העושר ההוא בענין רע. אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו, שאין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה. העשיר מנסהו, אם תהא ידו פתוחה לעניים. ומנסה העני, אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס, שנאמר (ישעיה נח): ועניים מרודים תביא בית. ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות, הרי הוא אוכל ממונו בעוה"ז והקרן קיימת לו לעולם הבא, והקב"ה מצילו מדינה של גיהנם, שנאמר (תהלים מא): אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה'. ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט, הרי הוא נוטל כפלים לעתיד לבא, שנאמר (שם יח): כי אתה עם עני תושיע. ממי אתה למד? מאיוב, שנתייסר בעוה"ז ושלם לו הקב"ה כפלים, שנאמר (איוב מב): ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה. אבל העשיר שעינו רעה, הולך הוא וממונו מן העוה"ז, שנא' (קהלת ה): ואבד העושר ההוא בענין רע, שעינו רעה. כנגד גבאי צדקה. למה? שגלגל הוא בעולם, לא מי שהוא עשיר היום, עשיר למחר, ומי שהוא עני היום, עני למחר, אלא לזה מוריד ולזה מעלה, שנאמר (תהלים עה): כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים. בא וראה! יש עושר שהוא עושה רע לבעליו, ויש עושר שעושה טוב לבעליו. עושה רע לבעליו, זה עשרו של קרח, שהוא היה עשיר מכל ישראל, וכתיב (במדבר טז): וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. דבר אחר: זה עשרו של המן הרשע, שנאמר (אסתר ה): ויספר להם המן את כבוד עשרו. וכתיב: ותלו אותו ואת בניו על העץ. ושהוא טוב לבעליו, זה עשרו של יהושפט, שנא' (ד"ה ב יח): ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב. ומה היה לו? ויצעק יהושפט וה' עזרו. ויש גבורה שהיא טובה לבעליה, ויש שהיא רעה לבעליה. טובה לבעליה, זה דוד, שכתוב (ש"א יח): הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו ומשם אהבוהו כל ישראל, שנאמר (שם): וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד. רעה לבעליה, זו גבורתו של גלית, שהיה עומד ומחרף. ומה היה ל? שמת ככלב, שנאמר (שם יז): ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינוסו. ויש חכמה טובה לבעליה ויש רעה לבעליה טובה לבעליה, זה יהושע, שנאמר ( דברים לד): ויהושע בן נון מלא רוח חכמה. למה הוא דומה? לגיפיון שמשקה כל המדינה והכל משבחין אותו, אמר להם אחד: שבחו למעין שמספיק לזה. כך היו משבחים ליהושע, שהיה משקה כל ישראל מחכמתו. אמר להם: שבחו למשה שכך העמיד, שנאמר (שם): כי סמך משה את ידיו עליו. רעה לבעליה, זה בלעם, שנא' (במדבר כד): נאם שומע אמרי אל. ומה היה לו? (שם לא) ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב. לכך נאמר: עושר שמור לבעליו לרעתו:
שאל רבBookmarkShareCopy