אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃
קוהלת רבה
דָּבָר אַחֵר, עֵת לָלֶדֶת וגו', וַאֲפִלּוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת נַעֲשָׂה קַטֵּיגוֹר שֶׁלָּה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן וכו', וּבִשְׁלשָׁה דְבָרִים אֲנָשִׁים מֵתִים, הַשָּׁרוּי בְּבַיִת הַמְרֹעָע, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל, נַעֲשָׂה הַשָֹּׂטָן קַטֵּיגוֹרוֹ, דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַשָֹּׂטָן מָצוּי לְקַטְרֵג, הַשָּׁרוּי בְּבַיִת הַמְרֹעָע, וְהַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפָרֵשׁ בַּיָּם הַגָּדוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, כָּל הַדְּרָכִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רַבִּי יַנַּאי הֲוָה נָפֵיק לְאִיסְטְרָטָה הֲוָה מְפַקֵּד גּוֹ בֵּיתֵיהּ. רַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר כָּל הַחוֹלִים בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רַבִּי נָתָן כֹּהֵן אֲחוּי דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא הֲוָה מְפָרֵשׁ בְּיַמָּא, אֲמַר לַאֲחוּי צַלֵּי עֲלַי, אֲמַר לֵיהּ וּמַה נְּצַלֵּי עֲלָךְ, הֵן דְאַתְּ קָטַר לוּלָבָךְ קְטַר אִלְפָךְ, וְאִין עֲלַלְתְּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא וּשְׁמַעְתְּ קָלָא דְּצִבּוּרָא מְצַלְּיָין לְמִיטְרָא לָא תִיסְתַּמַּךְ עַל צְלוֹתִי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא דִּכְפַר אָגוֹן הֲוָה בְּאַסְיָא, בְּעָא דְּיִפְרוֹשׁ בֵּין חַגָּא לַחֲנֻכָּה, אָמְרָה לֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא בְּאִילֵין יוֹמַיָא פָּרְשִׁין, וְלָא שְׁמַע לְמִילָהּ, וְאִיתְחֲמֵיהּ לֵיהּ אֲבוּהוּ בְּחִילְמָא אֲמַר בְּרִי בְּלֹא קְבוּרָה (קהלת ו, ג): וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לוֹ, וְלָא שְׁמַע לָא לְמִילוֹי דְּדֵין וְלָא לְמִילוֹי דְּדֵין, וְכֵן הֲוַת לֵיהּ.
מדרש לקח טוב
אם יוליד איש ק' בנים ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו. בעושר ובכבוד ובכל זאת לא זכה לשבוע נפשו מן הטובה. וגם קבורה לא היתה לו שרצחוהו מפני הממו אמרתי טוב ממנו הנפל נוח לו שלא נברא לעול כמו אחאב שהיו לו ע' בנים בשמרון חוץ מירושלים ומיזרעאל וחיה הרבה שנים ועושר וכבוד היה לו. ונפשו לא תשבע מן הטובה שהרי חמד הכרם מנבות היזרעאלי וגם קבורה לא היתה לו בענין שנ' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבו היזרעאלי יאכלו הכלבים את דמך גם אתה.
בראשית רבה
ויתן אותם אלהים ברקיע השמים אמר רבי יוחנן ג' דברים נתנו מתנה לעולם ואלו הן התורה והמאורות והגשמים התורה מנין שנאמר (שמות לב) ויתן אל משה וגו' המאורות מנין שנא' (בראשית א) ויתן אתם אלהים ברקיע השמים גשמים מנין שנאמר (ויקרא כו) ונתתי גשמיכם בעתם רבי עזריה בשם רבי יהודה ב"ר סימון אומר אף השלום שנאמר (שם) ונתתי שלום בארץ רבי יהושע ב"ר נחמיה אמר אף הישועה שנאמר (תהלים יח) ותתן לי מגן ישעך רבי תנחומא אמר אף ארץ ישראל שנא' (שם קה) ויתן להם ארצות גוים וגו' וי"א אף הנקמה באדום שנא' (יחזקאל כה) ונתתי נקמתי באדום וגו' רבנן אמרי אף הרחמים שנאמר (תהלים קו) ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם רבי יצחק בר מריון אומר אף הפרשת הים הגדול שנאמר (ישעיה מג) כה אמר ה' הנותן בים דרך וגו'. רבנן אמרי הנותן בים דרך מעצרת ועד החג ובמים עזים נתיבה מן החג ועד החנוכה רבי נתן בר אחוה דרבי חייא בר אבא הוי מפרש בימא א"ל לאחוי צלי עלי א"ל מה נצלי עלך מן דאת קטר לולבך קטור רגליך אין עיילת לכנישתא ושמעתן מצליין על מטרא לא תסמוך על צלותי ר' יהושע בריה דרבי תנחומא ב"ר חייא דכפר חנון הוה באסיא בעא דיפרוש אמרה ליה מטרונה באלין יומיא פרשי אתמהא אתחזי ליה אבוי בחלמא א"ל ברי בלא קבורה שנאמר (קהלת ו) גם קבורה לא היתה לו ולא שמע למילי דדין ולא למילי דדין והיא הוות ליה: