קהלת ז:יח מדרש: פרקי דרבי אליעזר ומדרש לקח טוב

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּאָזְנַי ה' צְבָאוֹת מְדַבֵּר. וּמָה דִּבֵּר? אָמַר: ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי שְׁנֵי דְּרָכִים הַלָּלוּ נָתַתִּי לָכֶם לְיִשְׂרָאֵל, אַחַת שֶׁל טוֹבָה וְאַחַת שֶׁל רָעָה. שֶׁל טוֹבָה – שֶׁל חַיִּים, שֶׁל רָעָה – שֶׁל מָוֶת. שֶׁל טוֹבָה יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי דְרָכִים: אַחַת שֶׁל צְדָקָה וְאַחַת שֶׁל חֶסֶד, וְאֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵי דְּרָכִים הַלָּלוּ. כְּשֶׁיָּבֹא אָדָם לְהִכָּנֵס, אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב מַכְרִיז עָלָיו וְאוֹמֵר: ״פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיקִים שֹׁמֵר אֱמוּנִים״. בָּא שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְעָמַד לוֹ בֵּין שְׁתֵּי הַדְּרָכִים הַלָּלוּ. אָמַר: בְּאֵי זֶה מֵהֶם אֵלֵךְ? אִם הוֹלֵךְ בְּשֶׁל צְדָקָה, שֶׁל חֶסֶד טוֹבָה הֵימֶנָּה. אֶלָּא מֵעִיד אֲנִי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁאֵינִי מַנִּיחַ אֶת אֶחָד מֵהֶם.

טוב אשר תאחוז בזה. במצוה אחת וגם מזה אם באת לידך גם אחרת אל תנח ידך. כי ירא אלהים יצא את כולם. יקיים את כלם. ס"א טוב אשר תאחוז בזה. זו מקרא. וגם מזה אל תנח ידך מן המשנה ומדברי חכמים אל תנח ידך כי ירא אלהים יצא את כולם כגון ר' אבהו בקיסרין שהיה חכם בתורה ובמקרא ובתלמוד.