קהלת י:יב מדרש: אסתר רבה ומדרש לקח טוב

רַבִּי חֲנִינָא בַּר אָדָא פָּתַח (קהלת י, יב): דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן זֶה כּוֹרֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא א, ב): כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. (קהלת י, יב): וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ, שֶׁאָמַר (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם, (קהלת י, יג): תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת, מַה הַסִּכְלוּת (עזרא א, ג): מִי בָכֶם בְּכָל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ. (קהלת י, יג): וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה, דִּי גְּזַר וַאֲמַר דִּי עֲבַר פְּרָת עֲבַר וְדִי לָא עֲבַר לָא יַעֲבֹר. דָּבָר אַחֵר, תְּחִלַּת דִּבְרֵי וגו', זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד, ו): וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה וגו', וְאַחְרִית פִּיהוּ וגו', שֶׁעָלָה וּבִטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.

דברי פי חכם חן שהכלא והבין לשמוע את דבריו שהוא מורה כשורה ואומ' כהלכה. ושפתות כסיל תבלענו דבריו שמדבר בסכלות ורוצה לפסוק דברי החכם ולב העם. ס"א דברי פי חכם חן זה כורש שחזר לבנות בית המקדש ושפתות כסיל תבלענו זה אחשורוש שמנע מלבנותו.