תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי־פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃
אסתר רבה
רַבִּי חֲנִינָא בַּר אָדָא פָּתַח (קהלת י, יב): דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן זֶה כּוֹרֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא א, ב): כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. (קהלת י, יב): וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ, שֶׁאָמַר (עזרא א, ג): הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָיִם, (קהלת י, יג): תְּחִלַּת דִּבְרֵי פִיהוּ סִכְלוּת, מַה הַסִּכְלוּת (עזרא א, ג): מִי בָכֶם בְּכָל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ. (קהלת י, יג): וְאַחֲרִית פִּיהוּ הוֹלֵלוּת רָעָה, דִּי גְּזַר וַאֲמַר דִּי עֲבַר פְּרָת עֲבַר וְדִי לָא עֲבַר לָא יַעֲבֹר. דָּבָר אַחֵר, תְּחִלַּת דִּבְרֵי וגו', זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ד, ו): וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה וגו', וְאַחְרִית פִּיהוּ וגו', שֶׁעָלָה וּבִטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַכֹּל כֵּן הִתְחִילוּ צוֹוְחִין וַוי, וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
מדרש לקח טוב
תחילת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה שהרי כורש העביר קול בכל מלכותו מי בכם מכל עמו יהי י"י אלהיו עמו ויעל הרי דברי פי חכם חן. ושפתות כסיל תבלענו דכתי' ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלם. תחילת דברי פיהו סכלות שכתב ספרים להיות כל איש שורר ביתו. ואחרית פיהו כתב הוללות רעה להשמיד להרוג ולאבד.