וַתָּ֖קָם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָֽעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ׃
רות רבה
וַתָּקָם לְלַקֵּט. וְגַם שֹׁל תָּשֹׁלּוּ לָהּ מִן הַצְּבָתִים (רות ב, טו טז), רַבִּי יוֹחָנָן הָיָה מְבַדֵּר סְלָעִים כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר בָּא. רַבֵּנוּ הָיָה מְבַקֵּר גְּרִישִׂין כְּדֵי לִזְכּוֹת בָּהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא.
רות רבה (לרנר)
ותקם ללקט [ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה] (רות ב: טו)