וַתִּפֹּל֙ עַל־פָּנֶ֔יהָ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ אָ֑רְצָה וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָּנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה׃
רות רבה (לרנר)
ותפל על פניה ותשתחו [ארצה ותאמר מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני] (רות ב: י) מלמד שנתנבאת על עצמה שהוא עתיד להכירה בדרך ארץ.
רות רבה
וַתִּפֹּל עַל פָּנֶיהָ וַתִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה וגו' (רות ב, י), מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַבְּאָה שֶׁהוּא עָתִיד לְהַכִּירָהּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ.