רות ב:כג מדרש: רות רבה ורות רבה (לרנר)

וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה גַּם כִּי אָמַר אֵלַי עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי תִּדְבָּקִין (רות ב, כא), אָמַר רַבִּי חָנִין בַּר לֵוִי בְּוַדַּאי מוֹאֲבִיָּה הִיא זוֹ, הוּא אָמַר: וְכֹה תִדְבָּקִין עִם נַעֲרוֹתָי. וְהִיא אָמְרָה עִם הַנְּעָרִים אֲשֶׁר לִי. וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִתְּחִלַּת קְצִיר שְׂעוֹרִים עַד כְּלוֹת קְצִיר הַחִטִּים שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. וַתֵּשֶׁב אֶת חֲמוֹתָהּ, וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֵּשׁ לָךְ מָנוֹחַ. וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ.

ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין (רות ב: כא) א"ר חנן בן לוי, בודאי מואביה היא. הוא אומר, וכה תדבקין עם נערותי (רות ב: ח) והיא אמרה, עם הנערים אשר לי תדבקין. [ואף נעמי אמרה ברוח הקדש,] ותאמר נעמי אל רות כלתה [טוב בתי כי תצאי עם נערותיו] (רות ב: כב) ותדבק בנערות בעז [ללקט עד כלות קציר השעורים וקציר החטים] (רות ב: כג) א"ר שמואל [בר נחמן], מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר החטים, שלשה חדשים.