וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃
רות רבה
וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ וגו' (רות ד, טו), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשִּׁבְעָה רָאשֵׁי הָאָבוֹת הָאֲמוּרִין לְהַלָּן (דברי הימים א ב, טו): אֹצֶם הַשִּׁשִּׁי דָּוִד הַשְּׁבִיעִי. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מִשִּׁבְעָה הַמְפֹרָשִׁין כָּאן, פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עֲמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז.
רות רבה (לרנר)
והיה לך למשיב נפש [ולכלכל את שיבתך, כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים] (רות ד: טו) ר' יודן אמר, משבעה ראשי אבות מפורשין להלן, אוצם הששי דוד השביעי (דהי"א ב: טו). ר' נחמיא אמר, משבעה המפורשין כאן: פרץ, חצרון, רם, עמינדב, נחשון, שלמון, בעז (רות ד: יח - כא).
מדרש תנחומא
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ וְגוֹ'. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר: כָּל מִי שֶׁנִּכְפַּל שְׁמוֹ, הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. נֹחַ נֹחַ (בראשית ז, ט). אַבְרָהָם אַבְרָהָם (בראשית כב, יב). יַעֲקֹב יַעֲקֹב (בראשית מו, ב). מֹשֶׁה מֹשֶׁה, שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל (ש״א ג, ו). פֶּרֶץ פֶּרֶץ (רות ז, יח). אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כְּתִיב אֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח. אָמַר לָהֶם: אַף הוּא יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וְלֹא נֶאֱסַף אָבִינוּ אַבְרָהָם, עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר שֶׁעָשָׂה תֶּרַח אָבִיו תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם (בראשית טו, טו). אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל מַה שֶּׁסִּגַּלְתִּי מַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל אֲבוֹתַי. בִּשְּׂרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ, שֶׁעָשָׂה אָבִיךָ תְּשׁוּבָה. לְפִיכָךְ נִכְפַּל שְׁמוֹ.