וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃
תנחומא בובר
וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת וגו' (שמות ז ח ט), זש"ה מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה (ישעיה מו י), מהו מגיד מראשית אחרית, הקב"ה מגיד מתחילה מה עתיד להיות בסוף, מנין שכך אמר למשה, הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה וגו' (דברים לא טז), א"ל מה שעתידין ישראל לעשות אחר מיתתו של יהושע אחר כמה שנים, וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (שם), וכך עשו, ויעשו בני ישראל את הרע בעיני ה' ויעבדו את הבעלים וגו' (שופטים ב יא). ועזבני והפר את בריתי (דברים שם), ויעזבו את ה' (ולא עבדוהו) (שופטים שם יב), הוי מגיד מראשית אחרית. אמר ר' פנחס הכהן בר חמא מי שהוא שומע את הפסוק סבור שמא (פקלוניא) [פלונקיא] יש למעלן, אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה (ישעיה מו י), למה כן, שאין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה, שנאמר כי לא אל חפץ רשע אתה וגו' (תהלים ה ה), וכן הוא אומר (לא) [אם] אחפץ במות הרשע וגו' (יחזקאל לג יא). הוי אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה, שהקב"ה חפץ לצדק כל בריותיו, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מב כא), הוי וכל חפצי אעשה.
מדרש לקח טוב
פס'. ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות. אמר לפניו רבש״ע בלשון שקילסתיך בו בלשון אתה אומר לי הן קרבו ימיך. שכחתי שמך (שם) הן לה' אלהיך השמים. ואתה אומר לי הן קרבו ימיך. אמר הקב״ה למשה אתה אמרת להם לישראל הן לה' אלהיך על שאני יחיד בעולמי כך אתה יחיד לי בעולמי. שכן בלשון יון קורין לחד הינ״א. רבי אלעזר הקפר אומר ה״ן שכל האותיות יש להן זוגות חוץ מן ה״א ונו״ן. כיצד א״ט עשרה ב״ח עשרה ג״ז עשרה ד״ו עשרה ה״א אין לה זוג. י״צ הרי מאה כ״פ הרי מאה ל״ע הרי מאה מ״ם הרי מאה נ' אין לה זוג. זה הוא שכתוב (הנ״ך שוכב עם אבותיך). קרבו. ביעקב כתיב ויקרבו ימי ישראל למות על כי לא השיגו ימי חיי אבותיו אברהם. ויצחק. אברהם חיה קע״ה ויצחק ק״פ יעקב קמ״ז. במשה כתיב הן קרבו ימיך לפי שנאמר (שמות ו׳:י״ח) ושני חיי עמרם שלש ושלשים ומאת שנה ולוי שבע ושלשים ומאת שנה. וקהת חיה קל״ז @?![א]@??. ולפי שלא השיג חיי אבותיו כתיב בו קריבה. וכן בדוד כתיב (מלכים א ב׳:א׳) ויקרבו ימי דוד למות שלא הגיע לימי ישי שנא' (שמואל א י״ז:י״ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. היה בן שלשים שנה במלכו וארבעים שנה מלך בירושלים הרי ע'. קרא את יהושע שלא יאמרו ישראל בחיי רבו לא היה מדבר ועכשו הוא מדבר. וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד. באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל. נאמר כאן וילך משה ונאמר להלן וילך משה מה כאן הלך אל אהל מועד. אף להלן הלך אל אהל מועד. נתקבצו ישראל אצל משה רבינו בחדש החמישי ואמרו לו אהרן אחיך היכן הוא אמר להם הקב״ה גנזו לחיי עולם הבא ולא היו מאמינים לו. מה עשה הקב״ה הביא מטתו של אהרן תלויה בשמי שמים ומלאכי השרת אומרים (מלאכי ב׳:ו׳) תורת אמת היתה בפיהו וגו' לכך נאמר (דברים י׳:ו׳) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן. שם נתבקשה מיתתו של אהרן, וכן אתה מוצא בשמואל דכתיב (ש״א כה) ושמואל מת וגו'.וכתיב (שם כה) וימת שמואל (ופלשתים נאספו) וגו'. נתבקש שמואל והנה מת. וכן אתה מוצא ביהושע כתיב בו שני פעמים. (שופטים ב׳:ח׳) וימת יהושע [בן נון] עבד ה' בן מאה ועשר שנים. וכתיב (יהושע כ״ד:כ״ט-ל׳) וימת יהושע בן נון עבד ה' בן מאה לפי שנאמר (שם) ויקברו אותו בגבול נחלתו עד מצפון להר געש מלמד שגעש עליהם ההר לבלעם. מה כתיב בתריה בספר שופטים, (שופטים ב׳:י׳-י״א) ויעשו בני ישראל את הרע מלמד שנתבקש יהושע ולא נמצא: