שופטים ד:כ מדרש: מדרש שכל טוב וויקרא רבה

מאין אתם. יש מאין שהוא כמו מאנה, כמו זה מאין אתם, מאין גחזי (מ"ב ה כה). מאין תבא (איוב א ז), ויש מאין שהוא אין, כגון הן אתם מאין (ופעולתכם מאפס) [ופעלכם מאפע] (ישעיה מא כד). ויש אין שהוא לשון מיעוט, כי אין (כי) פקד אפו (איוב לה טו). ויש שהוא כמו לאו, כגון ואם אין מתה אנכי (בראשית ל א), ואם אין מחני (שמות לב לב). היש פה איש ואמרת אין (שופטים ד' כ). כולם מתפרשים על פי הענין, איש על דגלו באותותם:

אָמַר רַבִּי לֵוִי נִימוּס וְקִלּוּסִים הוּא, שֶׁכָּל הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה. דּוֹר הַמַּבּוּל עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ (איוב כא, טו): מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וגו', לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ו, יז): בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זְרִיבָתָן לַחֲלוּטִין הָיְתָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ויקרא כה, ל): לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה. (איוב ו, יז): בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְּקוֹמָם, מַהוּ בְּחֻמּוֹ, בְּרוֹתְחִין. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עַל דּוֹר הַמַּבּוּל הָיָה מַרְתִּיחָהּ בְּתוֹךְ גֵּיהִנֹּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּחֻמּוֹ נִדְעֲכוּ מִמְקוֹמָם. סְדוֹמִיִּים עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאוּ וְאָמְרוּ נְשַׁכַּח אֶת הָרֶגֶל מִבֵּינֵינוּ, כְּמָה דִכְתִיב (איוב כח, ד): פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר וגו', לֹא נִדּוֹנוּ אֶלָּא בָאֵשׁ (בראשית יט, כד): וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם. פַּרְעֹה הָרָשָׁע עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְאָמַר (שמות ה, ב): מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ (שמות ט, כד): וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וגו'. סִיסְרָא הָרָשָׁע עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְלָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דִכְתִיב (שופטים ד, כ): וְהוּא לָחַץ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, מַהוּ בְּחָזְקָה, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּחֵרוּפִין וּבְגִדּוּפִין, לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ (שופטים ה, כ): הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחָמוּ וגו'. סַנְחֵרִיב עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְאָמַר (ישעיה לו, כ): מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת וגו', לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ (ישעיה י, טז): וְתַחַת כְּבֹדוֹ יְקַד יְקֹד וגו'. נְבוּכַדְנֶצַר עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּאֶה וְאָמַר (דניאל ג, טו): וּמַן הוּא אֱלָהּ דִּי יְשֵׁיזְבִנְכוֹן מִן יְדָי, לֹא נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ, (דניאל ג, כב): קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא, מַלְכוּת הָרְשָׁעָה עַל יְדֵי שֶׁהִיא מְחָרֶפֶת וּמְגַדֶּפֶת וְאוֹמֶרֶת (תהלים עג, כה): מִי לִי בַשָּׁמָיִם, אֵינָהּ נִידוֹנֵית אֶלָּא בָאֵשׁ (דניאל ז, יא): חָזֵה הֲוֵית עַד דִי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ וִיהִיבַת לִיקֵדַת אֶשָּׁא, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם נִבְזִין וּשְׁפָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינָן מִתְנַחֲמִין אֶלָּא בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ב, ט): וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב.