וְשָֽׁמַעְתָּ֙ מַה־יְדַבֵּ֔רוּ וְאַחַר֙ תֶּחֱזַ֣קְנָה יָדֶ֔יךָ וְיָרַדְתָּ֖ בַּֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֵּ֤רֶד הוּא֙ וּפֻרָ֣ה נַעֲר֔וֹ אֶל־קְצֵ֥ה הַחֲמֻשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
מדרש שכל טוב
והם לא ידעו כי שומע יוסף. כלומר שמבין יוסף במה שהם אומרים בלשון הקודש. ודומה לדבר גוי אשר לא תשמע לשונו (דברים כח מט) ושמעת מה (שידברו) [ידברו] (שופטים ז יא), ולא תשמע מה ידבר (ירמי' ה טו), וכל דומיהן:
שמות רבה
רבי סימון בשם רבי אליעזר פתח: (הושע יב, ו): וה' אלהי הצבאות ה' זכרו, שהוא עושה צביונו בבריותיו. דבר אחר: אלהי הצבאות, שהוא עושה צביונו במלאכיו, כשהוא מבקש הוא עושה אותם יושבים, שנאמר (שופטים ו, יא): ויבא מלאך ה' וישב תחת האלה. ופעמים עושה אותן עומדים, שנאמר (ישעיה ו, ב): שרפים עמדים. וכתיב זכריה ג, ז): ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. ופעמים עושה אותן בדמות נשים, שנאמר (שם ה, ט): והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם. ופעמים בדמות אנשים, שנאמר (בראשית יח, ב): והנה שלשה אנשים. ופעמים עושה אותן רוחות, שנאמר (תהלים קד, ד): עושה מלאכיו רוחות. ופעמים אש שנאמר (שם שם, שם): משרתיו אש לוהט. דבר אחר: וה' אלהי הצבאות, שהוא עושה צביונו בעולם. כשבקש, הוציא לחם מן הארץ, שנאמר (שם): להוציא לחם מן הארץ. והוריד מים מן השמים, שנאמר (דברים יא, יא): למטר השמים תשתה מים. וכשבקש, העלה מים מן הארץ, שנאמר (במדבר כא, יז): עלי באר ענו לה והוריד מן לישראל מן השמים, שנאמר: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים: