שופטים ח:כד מדרש: פרקי דרבי אליעזר

רָאוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַנָּשִׁים לִיתֵּן אֶת נִזְמֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן, וְעַד אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ הַנְּזָמִים בְּאָזְנֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְרִיִּים וּכְמַעֲשֵׂה הָעֲרָבִים, וּפָרְקוּ אֶת נִזְמֵיהֶם שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם וְנָתְנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם״. ״בְּאָזְנֵי נְשֵׁיהֶם״ אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא ״בְּאָזְנֵיהֶם״. וּמָצָא אַהֲרֹן בֵּין הַנְּזָמִים צִיץ שֶׁל זָהָב אֶחָד כָּתוּב עָלָיו שֵׁם הַקֹּדֶשׁ וְחָרוּת עָלָיו כְּצוּרַת עֵגֶל, וְאוֹתוֹ לְבַד הִשְׁלִיךְ לַכּוּר שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״. ״וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה״ גּוֹעֶה, וְרָאוּ אוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל וְתָעוּ אַחֲרָיו.