שופטים ח:לג מדרש: עין יעקב, עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), מדרש לקח טוב וספרי במדבר

ברכות פרק ב היה קורא - ס אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: לָמָּה קָדְמָה פָּרָשַׁת "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"? כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְווֹת. "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר"? שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה, "וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם בִּלְבָד. (עוד כתוב בסוף פרק שלמעלה מענין זה) פָּרָשַׁת צִיצִית, מִפְּנֵי מָה קְבָעוּהָ בִּקְרִיאַת שְׁמַע? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא: מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ (ששה) [חֲמִשָּׁה] דְּבָרִים: מִצְוַת צִיצִית, יְצִיאַת מִצְרַיִם, עֹל מִצְווֹת, וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, הִרְהוּר עֲבֵרָה וְהִרְהוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. בִּשְׁלָמָא הַנֵי תְּלָת, מִפָרְשָׁן, עֹל מִצְווֹת, דִּכְתִיב: (במדבר ט״ו:ל״ט) "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה'". צִיצִית, דִּכְתִיב: (שם) "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית" וְגוֹ'. יְצִיאַת מִצְרַיִם, דִּכְתִיב: "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם" וְגוֹ'. אֶלָּא אֶפִּיקוֹרְסוּת, הִרְהוּר עֲבֵרָה, וְהִרְהוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מְנָא לָן? דְּתַנְיָא: "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" זוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהילים י״ד:א׳) "אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים". "אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" זוֹ הִרְהוּר עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שופטים י״ד:ג׳) "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו: אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". "אַתֶּם זֹנִים" זוֹ הִרְהוּר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שם ח) "וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" .

נ תְּנִינָן: (שופטים ח׳:ל״ג) "וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים" זֶה זְבוּב בַּעַל עֶקְרוֹן, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עָשָׂה דְּמוּת יִרְאָתוֹ, וּמַנִּיחָהּ בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, כֵּיוָן שֶׁזּוֹכְרָהּ, מוֹצִיאָהּ מִתּוֹךְ כִּיסוֹ וּמְחַבְּקָהּ וּמְנַשְּׁקָהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: סְפִינַת הַיַּרְדֵּן טְמֵאָה? מִפְּנֵי שֶׁטּוֹעֲנִין אוֹתָהּ בַּיַּבָּשָׁה וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ לַמַּיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, וַאֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא נִתְגַּלָּה טַעְמָהּ, עַד שֶׁבָּא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא וּפֵרְשָׁהּ. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לְעוֹלָם אַל יִמְנַע אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וּמִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר י״ט:י״ד) "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִיתָה, תְּהֵא עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַיְּמִין, אֶלָּא, בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל". (גם בגיטין פרק הניזקין)

(דף פג עב) תנינן (שופטים ח לג) וישימו להם בעל ברית לאלהים זה זבוב בעל עקרון מלמד שכל אחד וא׳ עושה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו כיון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה. א״ר חנינא בן עקביא מפני מה אמרו ספינת הירדן טמאה מפני שטוענין אותה ביבשה ומורידין אותה למים. אמר רב יהודה א״ר לעולם על ימנע אדם את עצמו מבית המדרש אפי׳ שעה אחת שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה עד שבא רבי חנינא בן עקביא ופירשה. א״ר יונתן לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה. אמר ר״ל אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל: