שופטים טו:יד מדרש: ויקרא רבה

הוּא־בָ֣א עַד־לֶ֔חִי וּפְלִשִׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהוָ֗ה וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃

ויקרא רבה

דָּבָר אַחֵר, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שופטים יד, יד): וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְגַשְׁגֵּשׁ בְּשִׁמְשׁוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יג, כה): וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, מַאי בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מְלַמֵּד שֶׁנָּטַל שְׁנֵי הָרִים וְהֵקִישָׁן זֶה לָזֶה, כְּאָדָם שֶׁנּוֹטֵל שְׁנֵי צְרוֹרוֹת וּמַקִּישָׁן זֶה לָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נַחְמָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שְׁרוּיָה עָלָיו הָיָה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת כְּמִצָּרְעָה וְעַד אֶשְׁתָּאֹל. רַבִּי נַחְמָן אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו שַׂעֲרוֹתָיו עוֹמְדוֹת וְהָיוּ מַקִּישׁוֹת זוֹ לָזוֹ כְּזוֹג, וְקוֹלָן הוֹלֵךְ כְּמִצָּרְעָה וְעַד אֶשְׁתָּאֹל. כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד לְתִמְנָתָה (שופטים יד, ה): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, (שופטים יד, יט): וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וגו', (שופטים טו, יד): הוּא בָא עַד לֶחִי, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר מִתִּמְנָתָה אָמַר אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יד, ח ט): וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ, וַיִּרְדֵהוּ אֶל כַּפָּיו, וְהָיָה שִׁמְשׁוֹן תָּמֵהַּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר, אֲרִי אוֹכֵל כָּל הַחַיּוֹת וְעַכְשָׁיו יָצָא מִמֶּנּוּ מַאֲכָל, כָּךְ אַהֲרֹן אוֹכֵל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְעַכְשָׁיו יָצָא מִמֶּנּוּ קָרְבָּן, וְאֵיזֶהוּ זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו.
שאל רבBookmarkShareCopy