וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת׃
מדרש שכל טוב
ואת כל ונוכחת. אמר לה כבר תוכחה דההיא גברא גביה, מפני שמרד ביך וריחקה מאצלו באומרו אחותי היא, לפיכך המעט הזה שהיא מציאתך וראוי להיות שלו יהי' שלך, והיכן מצינו שהתורה הסכימה על דבריו, דתנן המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה ז' דנרין בשבת, כנגד שבעה מלאכות שחייבת לעשות לבעלה, טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקת את בנה ומצעת המטה ועושת בצמר, לפיכך פוחתין לה מכתובתה ז' דינרין בכל שבת, ומכריזין עלי' ארבע שבתות בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואומרים לה הוי יודעת שאפי' כתובתך מאה מנה הפסדת, והוא דאמרה בעינא לי' ומצערנא לי' בתשמיש, שצערו של איש קשה משל אשה. שנא' ויהי כי הציקה לו [בדבריה] כל הימים ותאלצהו (שופטים טז טז), שהיתה שומטת עצמה מתחתיו בשעת גמר תשמיש, דכתיב ותקצר נפשו למות (שם שם), א"ר יוחנן הוא קצר נפשו למות והיא לא קצרה נפשה, שהיתה עושה צרכיה ממקום אחר, אבל אמרה מאיס עלי, כגון מוכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ, וכדומה להם, לא כייפינן לה, ומורדת אע"פ דתפסה מידי דכתיב לה בעלה בכתובתה, מפקינן מינה, ומהדרינן לי' לבעל, אבל מידי דאייתת מבית אביה בין תפשת ובין לא תפשת מגבינן לה מה דאיתא בעינא ודליתי' בעיני' מגבינין לה דמי, והמורד על אשתו, שמרחקה בטהרתה מתשמיש, מוסיפין ב"ד על כתובתה שלשה דינרין בשבת כנגד שלשה דברים שהוא חייב לה שאר כסות ועונה. והמורד על אשתו, וחוזר בו לרצון חכמים אין כופין אותו להוציא, אלא יקיים, ואם נתארמלה לאחר הקיום אינה גובה תוס' זו זולתי כשנתגרשה בתוך המרד, אבל המורדת על בעלה יהיב לה גט לאלתר ויהיב לה כתובתה שבעה דינרין פחות לכל שבוע משך ימי המרד, ומה שהביאה מבית אביה גובה את הכל ואין לה מזונות כל זמן שהיא במרדה ולא בלאות כשהיא יוצאת:
בראשית רבה
ויקח אבימלך צאן ובקר ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך א"ר יהודה בר רבי אלעאי אזלת למצרים סחרת בה אתית להכא וסחרת בה אם ממון את בעי הא לך ממון וכסי מינה עינה הנה הוא לך כסות עינים א"ר יוחנן עשה לה כסות שיהיו הכל מביטין בה ולא בנויה כסות עינים כסות שהיא עשויה עינים עינים רבי ברכיה אמר עשאה מטרונה כסות שהיא מכוסה מן העין ר"ל אמר בקש להקנותה בפני בעלה לומר כל השנים הללו היא עמו ולא עשה לה דבר וזה לילה אחת עשה לה את כל הכבוד הזה ד"א א"ל אתם כסיתם מני את העין בן שאתם מעמידים יהא כסוי עינים ואת כל ונכחת אמר לה כבר תוכחתיה דההוא גברא גביה דתנן המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת ולמה שבעה דינרין כנגד שבעה מלאכות שהאשה עושה לבעלה טוחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה את בנה ומצעת לו את המטה ועושה בצמר לפיכך שבעה וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה שלשה דינרין בשבת למה שלשה כנגד שלשה דברים שהוא מתחייב לה שאר כסות ועונה לפיכך שלשה אמור שהכניסה לו עבדים ושפחות אינה מתחייבת לו כלום אמור שלא נתן לה לא שאר לא כסות לא עונה אינה מתחייבת לו כלום אמר רבי יוחנן צערו של איש מרובה מצערה של אשה הדא הוא דכתיב (שופטים יו) ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו שהיתה שומטת עצמה מתחתיו ותקצר נפשו למות אבל היא לא קצרה נפשה שהיתה עושה צרכיה ממקום אחר: