וַיֵּאָ֨סְפ֜וּ כָּל־בַּעֲלֵ֤י שְׁכֶם֙ וְכָל־בֵּ֣ית מִלּ֔וֹא וַיֵּ֣לְכ֔וּ וַיַּמְלִ֥יכוּ אֶת־אֲבִימֶ֖לֶךְ לְמֶ֑לֶךְ עִם־אֵל֥וֹן מֻצָּ֖ב אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁכֶֽם׃
אגדת בראשית
[ג] ד"א וישר אבימלך. זש"ה לפני שבר יגבה לב איש (משלי יח יב). זה אבימלך שגבה לבו שנאמר (ויקבצו אליו) [ישכור בהם אבימלך] אנשים ריקי' ופוחזים (והיו עמו) [וילכו אחריו] (שופטים ט ד). ולפני כבוד ענוה (משלי שם) זה גדעון אביו שאמרו לו ישראל משול בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין (שם ח כב), ומה אמר להם, לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם (שם שם כג), אמר לו הקב"ה אמרת כך, חייך שאני מעמיד ממך מלך, שנאמר וישר אבימלך (שם ט כב), ומנין שהיה מלך, שנאמר וילכו וימליכו את אבימלך למלך (שם שם ו), אתה אמרת שלשה דברים, שנאמר לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם ה' ימשול בכם (שם ח כג). הרי שלש שנים אני נותן לבניך מלכות, שנאמר וישר אבימלך על ישראל שלש שנים (שופטים ט כב), לכך ולפני כבוד ענוה (משלי טו לג), ואלו זכה אבימלך היה מאריך ימים, שנאמר שונא בצע יאריך ימים (שם כח טז), והוא לא עשה כן, אלא נטל בצע מן ישראל מבית בעל ברית, שנאמר ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית (שופטים ט ד), לפיכך לא האריך ימים, אבל לעתיד לבא כשיעקור הקב"ה יצר הרע מישראל, הן מאריכין ימים, שנאמר כימי העץ ימי עמי (ישעי' סה כב).