כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹא־יַעֲלֶ֣ה עַל־רֹאשׁ֔וֹ כִּֽי־נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן־הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃
עין יעקב
[תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מֻתָּר לִטָּמֵא לְמֵתִים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּטְמָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאוֹמֵר: נְזִיר שִׁמְשׁוֹן, לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁיָּצָאת נְזִירוּת מִפִּיו וְכוּ'. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק: מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אָשָׁם נָזִיר טָמֵא, חוּץ מֵאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא אֵלַי מִן הַדָּרוֹם, יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וּקְוֻצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים, אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מֶה רָאִיתָ לְשַׁחֵת שֵׂעָר נָאֶה זֶה? אָמַר לִי: רוֹעֶה הָיִיתִי לְאָבִי בְּעִירִי, וְהָלַכְתִּי לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַמַּעְיָן, וְנִסְתַּכַּלְתִּי בְּבָבוּאָה שֶׁלִּי, וּפָחַז יִצְרִי עָלַי, וּבִקֵּשׁ לְטוֹרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם. אָמַרְתִּי לוֹ: רֵיקָה, מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, שֶׁסּוֹפְךָ לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה? הָעֲבוֹדָה, שֶׁאַגַלֶּחֲךָ לַשָּׁמַיִם! עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, אָמַרְתִּי לוֹ: כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ נְזִירִים בְּיִשְׂרָאֵל. עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר: (במדבר ו׳:ב׳) "אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'"]. וְשִׁמְשׁוֹן, לָאו נָזִיר הֲוָה? וְהָכְּתִיב: (שופטים י״ג:ה׳) "כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר". הָתָם, מַלְאָךְ הוּא דְּקָאָמַר. וּמְנָא לָן דְּאִיטְמִי לְמֵתִים? אִילֵימָא מִדִּכְתִיב: (שם טו) "בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ", דִּילְמָא (גרדני גרדי) [גֵּרוּיֵי גָּרִי] בְּהוּ, וְלָא נָגַע בְּהוּ? אֶלָּא מֵהָכָא: (שם יד) "וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ, וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם". דִּילְמָא אַשְׁלַחִינָן בְּרֵישָׁא וְהָדַר קַטְלִינְהוּ? "וַיַּךְ, וַיִּקַּח" כְּתִיב! וְדִילְמָא גּוֹסְסִין שָׁוִינוּן? אֶלָּא, גְּמָרָא גְּמִירִי לָהּ.
עין יעקב
כב (שופטים יג) ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן א"ר אחא בר' חנינא אותו היום חלה נבואתו של יעקב אבינו דכתיב (בראשית מט) יהי דן נחש עלי דרך לפעמו א"ר יצחק דבי ר' אמי מלמד שהיתה רוח הקודש מקשקשת לפניו כזוג כתיב הכא לפעמו וכתיב התם (שמות כח) פעמון זהב ורמון. בין צרעה ובין אשתאול א"ר אסי צרעה ואשתאול שני הרים גדולים היו ועקרן שמשון וטחנן זב"ז (שופטים יג) והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים אמר ר' אחא בר' חנינא (דף י) הוחלה שבועתו של אבימלך שנאמר (בראשית כא) אם תשקר לי ולניני ולנכדי. (שופטים יג) ויגדל הנער ויברכהו ה' במה ברכו אמר רב יהודה אמר רב שברכו באמתו אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף:
מדרש שמואל
ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו (שמואל א' א' י"א). תמן תנינן נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי, שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו, נאמר בשמשון מורה (שופטים י"ג ה'), ונאמר בשמואל מורה, מה מורה האמורה בשמשון נזיר, אף מורה האמורה בשמואל נזיר, אמר רבי יוסי והלא אין מורא אלא של בשר ודם, א"ל רבי נהוראי והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך (וישמע) [ושמע] שאול והרגני (שמואל א' ט"ז ב'), כבר היה עליו מורא של בשר ודם. אמר רבי אמי כתיב לא תבא שמה יראת שמיר ושית (ישעי' ז' כ"ה), מה הדין סירא לא מידחל אלא מן פרזלא, אף הדין שערא לא מידחל אלא מן פרזלא.