וַיְהִ֖י כִּרְאוֹתָ֣ם אוֹת֑וֹ וַיִּקְחוּ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים מֵֽרֵעִ֔ים וַיִּהְי֖וּ אִתּֽוֹ׃
פרקי דרבי אליעזר
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה מִמִּי אָנוּ לְמֵדִין? מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁעָשָׂה שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְלָקַח אֶת לֵאָה. וְעוֹד הוֹסִיף שִׁבְעָה יָמִים אֲחֵרִים מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְלָקַח אֶת רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם גְּמַלְתֶּם חֶסֶד עִם יַעֲקֹב עַבְדִּי וַאֲנִי אֶתֵּן שְׂכַרְכֶם לִבְנֵיכֶם לֶעָתִיד לָבֹא, ״כִּי בוֹ נָתַן ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם״. שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה מִמִּי אָנוּ לְמֵדִין? מִשִּׁמְשׁוֹן נְזִיר אֱלֹהִים, כְּשֶׁיָּרַד לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְלָקַח לוֹ אִשָּׁה וְעָשָׂה שִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ״. מֶה הָיוּ עוֹשִׂין אִתּוֹ? הָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה״, וּכְתִיב אַחַר אוֹמֵר: ״וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד אֶת הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים״.
מדרש שכל טוב
ואחזת מרעהו. כלומר משרתו, ודומה לו (ויתנו לרעהו) [למרעהו] אשר רעה לו (שופטים יד כ) (ואתנה לזרעך) שלשים מרעים (שם שם יא):