שופטים יד:יד מדרש: ויקרא רבה ופרקי דרבי אליעזר

דָּבָר אַחֵר, זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שופטים יד, יד): וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְגַשְׁגֵּשׁ בְּשִׁמְשׁוֹן בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יג, כה): וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, מַאי בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מְלַמֵּד שֶׁנָּטַל שְׁנֵי הָרִים וְהֵקִישָׁן זֶה לָזֶה, כְּאָדָם שֶׁנּוֹטֵל שְׁנֵי צְרוֹרוֹת וּמַקִּישָׁן זֶה לָזֶה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נַחְמָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שְׁרוּיָה עָלָיו הָיָה פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה אַחַת כְּמִצָּרְעָה וְעַד אֶשְׁתָּאֹל. רַבִּי נַחְמָן אָמַר בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו שַׂעֲרוֹתָיו עוֹמְדוֹת וְהָיוּ מַקִּישׁוֹת זוֹ לָזוֹ כְּזוֹג, וְקוֹלָן הוֹלֵךְ כְּמִצָּרְעָה וְעַד אֶשְׁתָּאֹל. כְּשֶׁהוּא יוֹרֵד לְתִמְנָתָה (שופטים יד, ה): וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, (שופטים יד, יט): וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וגו', (שופטים טו, יד): הוּא בָא עַד לֶחִי, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר מִתִּמְנָתָה אָמַר אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אֶת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יד, ח ט): וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ, וַיִּרְדֵהוּ אֶל כַּפָּיו, וְהָיָה שִׁמְשׁוֹן תָּמֵהַּ בְּלִבּוֹ וְאָמַר, אֲרִי אוֹכֵל כָּל הַחַיּוֹת וְעַכְשָׁיו יָצָא מִמֶּנּוּ מַאֲכָל, כָּךְ אַהֲרֹן אוֹכֵל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְעַכְשָׁיו יָצָא מִמֶּנּוּ קָרְבָּן, וְאֵיזֶהוּ זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה מִמִּי אָנוּ לְמֵדִין? מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁעָשָׂה שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְלָקַח אֶת לֵאָה. וְעוֹד הוֹסִיף שִׁבְעָה יָמִים אֲחֵרִים מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְלָקַח אֶת רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם גְּמַלְתֶּם חֶסֶד עִם יַעֲקֹב עַבְדִּי וַאֲנִי אֶתֵּן שְׂכַרְכֶם לִבְנֵיכֶם לֶעָתִיד לָבֹא, ״כִּי בוֹ נָתַן ה' תְּשׁוּעָה לַאֲרָם״. שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה מִמִּי אָנוּ לְמֵדִין? מִשִּׁמְשׁוֹן נְזִיר אֱלֹהִים, כְּשֶׁיָּרַד לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְלָקַח לוֹ אִשָּׁה וְעָשָׂה שִׁבְעַת יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ״. מֶה הָיוּ עוֹשִׂין אִתּוֹ? הָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה״, וּכְתִיב אַחַר אוֹמֵר: ״וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד אֶת הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים״.