וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל־חֲתָנ֗וֹ סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת־לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ׃
מדרש שכל טוב
וסעדו לבכם. מן התורה ומן הנביאים [ומן הכתובים למדנו שהלחם סועד, בתורה כתיב וסעדו לבכם, בנביאים] כתיב סעד לבך פת לחם (שופטים יט ה), בכתובים כתיב לחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד טו):
בראשית רבה
"ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו" א"ר יצחק בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו דהדא פיתא מזוניתא דליבא. בתורה מנין "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם" בנביאים (שופטים יט, ): "סעד לבך פת לחם" בכתובים (תהלים קד, טו ): "ולחם לבב אנוש יסעד" א"ר אחא וסעדו לבבכם אין כתיב כאן אלא וסעדו לבכם הדא אמרת אין יצר הרע שולט במלאכים הוא דעתיה דר' חייא דא"ר חייא שיתו לבבכם לחילה אין כתיב כאן אלא לבכם הדא אמרת שאין יצר הרע שולט לעתיד לבא כי על כן עברתם על עבדכם א"ר יהושע מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם מזומנים לבא אצלי כי על כן עברתם היך מד"א יהי כן ה' עמכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת אמרו אנו אין לפנינו אכילה ושתיה אבל אתה שיש לפניך אכילה ושתיה כן תעשה לעצמך כאשר דברת יהי רצון שתזכה לעשות עוד סעודה אחרת לבר דכר דיתיליד לך:
מדרש תהילים
מצמיח חציר. ר' יעקב בר אחא ורבי נחמיה ורבנן. ר' נחמיה אומר ראה לשון שהתקינו חכמים בברכת המוציא לחם מן הארץ שהוא מוציא הלחם מן הארץ. ורבנן אמרי שהוא עתיד להוציא גלוסקאות מן הארץ שנאמר (תהלים עב טז) יהי פיסת בר בארץ. ולחם לבב אנוש יסעד. א"ר יצחק בשלשה מקומות מצינו שהלחם סועד. באברהם כתיב (בראשית יח ה) ואקחה פת לחם וסעדו לבכם. וכתיב (שופטים יט ה) סעד לבך פת לחם. וכאן לחם לבב אנוש יסעד: