הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃
שמות רבה
דבר אחר: ומשה היה, כל מי שכתוב בו היה, מתוקן לכך. (בראשית ג, כב): הן האדם היה, מתוקנת היתה המיתה לבא לעולם, שנאמר (שם א, ב): וחשך על פני תהום, זו מיתה, שמחשיך פני הבריות. (שם ג, א): והנחש היה ערום, מתוקן לפורעניות היה. בנח, כתיב (שם ו, ט): תמים היה, מתוקן לגאולה. ביוסף, כתיב (שמות א, ה): ויוסף היה, מתוקן לפרנסה. במרדכי, כתיב (אסתר ב, ה): איש יהודי היה, מתוקן להצלה. ומשה, לגאולה, מתחלת ברייתם נתקנו לכך. וינהג את הצאן אחר המדבר אמר רבי יהושע: למה היה רודף למדבר? לפי שראה שישראל נתעלו מן המדבר, שנאמר (שיר ג, ו): מי זאת עולה מן המדבר, שהיה להם מן המדבר: המן, והשליו, והבאר, והמשכן, והשכינה, כהונה, ומלכות, וענני כבוד. דבר אחר: אמר הקדוש ברוך הוא למשה: אתה עתיד להעלות ישראל ממצרים, בזכות מי שדברתי עמו בין הבתרים, זה אברהם, ואין מדבר אלא דבור, שנאמר (שם ד, ג): ומדברך נאוה. ואמר רבי לוי, אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: סימן זה לך, במדבר אתה מניחן, ומן המדבר אתה עתיד להחזירן לעתיד לבא, שנאמר (הושע ב, טז): לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. דבר אחר: למה היה רודף למדבר? שצפה שהוא עתיד להחריב כרכי אומות העולם, כמה דכתיב (ירמיה נ, יב): הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה. דבר אחר: וינהג את הצאן אחר המדבר, בישרו, שישראל הקרויים צאן, ימותו במדבר. וכן בשעה שתבע משה צרכיהן של ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא (שיר א, ז): הגידה לי שאהבה נפשי וגו' כמה חיות בהן? כמה מעוברות? כמה מיניקות, התקנת לתינוקות? כמה ריכוכין, התקנת למעוברות? השיבו הקדוש ברוך הוא (שם שם, ח): אם לא תדעי לך, אם לא ידעת, סופך לידע. (שם שם, שם): צאי לך בעקבי הצאן, כלומר: הצאן והגדיים אתה רועה! (כלומר: האבות ימותו במדבר והבנים נכנסים): ואין אתה רועה הבנים, אלא (שם שם, שם): על משכנות הרועים, בארץ סיחון (שלא תכנס משם והלאה). ויבא אל הר האלהים חורבה חמשה שמות יש לו הר אלהים: הר בשן. הר גבנונים. הר חורב. הר סיני. הר האלהים, ששם קבלו ישראל אלהותו של הקדוש ברוך הוא. הר בשן, שכל מה שאוכל אדם בשניו, בזכות התורה, שניתנה בהר. וכן הוא אומר (ויקרא כו, ג-ד): אם בחקותי תלכו, ונתתי גשמיכם בעתם. הר גבנונים, נקי כגבינה, נקיים מכל מום. הר חורב, שממנו נטלו סנהדרין רשות להרוג בחרב. ורבי שמואל בר נחמן אמר: שמשם נטלו עובדי גלולים איפופסין שלהם, שנאמר (ישעיה ס, יב): והגוים חרב יחרבו, מחורב יחרבו. הר סיני, שממנו ירדה שנאה לעובדי כוכבים:
שמות רבה
ויאמר משה אל האלהים מי אנכי - אמר רבי יהושע בן לוי: משל למלך, שהשיא את בתו ופסק ליתן לה מדינה ושפחה אחת מטרונית, ונתן לה שפחה כושית. אמר לו חתנו: לא שפחה מטרונית פסקת ליתן לי?! כך, אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים! כשירד יעקב למצרים, לא כך אמרת לו (שם מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה, ועכשיו אתה אומר לי: לכה ואשלחך אל פרעה, לא אנכי הוא שאמרת לו: ואנכי אעלך גם עלה?! דבר אחר: מי אנכי רבי נהוראי אומר: אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא: אתה אומר לי: לך והוצא את ישראל! היכן אני משכים בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצנה? מנין לי לספק במאכל ובמשתה? כמה חיות יש בהן? כמה מעוברות יש בהן? כמה תינוקות יש בהן? כמה מיני מזונות התקנת להם להחיות שבהן? כמה מיני רכוכין התקנת למעוברות? כמה קליות ואגוזין התקנת לתינוקות? והיכן פירושו של דבר זה? בשיר השירים, שנאמר (שיר א, ז): הגידה לי שאהבה נפשי. אמר לו הקדוש ברוך הוא: מן חררה, שהיא יוצאת עמהן ממצרים, מספיק להן שלשים יום. אתה יודע, איך אני עתיד להנהיגם. דבר אחר: מי אנכי אמר לפניו: רבונו של עולם! היאך אני יכול ליכנס למקום לסטים, ולמקום הורגי נפשות. הוי מי אנכי כי אלך אל פרעה וגו'. וכי אוציא את בני ישראל מה זכות יש בידם, שאוכל להוציאם?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: כי אהיה עמך אין אומר אהיה עמך, אלא למי שהוא מתיירא. וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, ובדבר הזה תהיה ניכר שאתה שלוחי, לפי שאהיה עמך, וכל מה שתרצה אעשה אני. בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלהים על ההר הזה, מה שאמרת, באיזה זכות אוציאם ממצרים? הוי יודע, שבזכות התורה שהן עתידים לקבל על ידך בהר הזה, הם יוצאים משם. דבר אחר: האלהים מהו שאמר לו: כי אנכי שלחתיך. אמרו רבותינו זכרונם לברכה: סימן לגאולה הראשונה, שבאנכי ירדו ישראל למצרים, שנאמר (בראשית מו, ד): אנכי ארד עמך מצרימה. ובאנכי אני מעלה אתכם. וסימן לגאולה האחרונה, שבאנכי הם מתרפאין והן עתידים להגאל, שנאמר (מלאכי ג, כג): הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא:
מדרש לקח טוב
הגידה לי. כנסת ישראל מבקשת לפני המקום ואומר' רבונו של עולם הגידה לי שאהבה נפי אותך כענין שנ' ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. שאפ"י אתה נוטל את נפשי אני אוהבת שנ' כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה.