תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃
מדרש לקח טוב
תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. כמו ובהגיע תור נערה ונערה. ונדרש לשעבר שהשם או' לכנסת ישראל כאשר יצאו ממצרים. תורי זהב זו בזת הים. עם נקודות הכסף. זו בזת מצרים. שכשם שהזהב חשוב מן הכסף כך היתה בזת הים יתירה על בזת מצרים. נעשה לך כמו נעשה אדם בצלמנו. והוא כמו אעשה. ד"א. נעשה אדם כמו ישועות בל נעשה ארץ. כל מקום שאתה מוצא לך בש"ו הוא לשון זכר. בפתח לשון נקבה. חוץ מאתנחתא וסוף פסוק וזקף. נשוב על בזת הים ובזת מצרים ותבואי בעדי עדיים. בעדי זו בזת מצרים. עדיים זו בזת ים סוף ה' עם נקודות הכסף. ד"א תורי זהב. נעשה לך. זו נתינת התורה הנחמדים מזהב ומפז רב. ר' אבא בר כהנא אמ' אלו האותיות. ר' אחא אמ' אלו התיבות. ולעתיד תורי זהב נעשה לך זו הישועה העתידה לבא שהיא גדולה מכל הישועות שעברו. עם נקודות הכסף. עם כל הטוב שעשה השם על ישראל מימי קדם. ד"א. תורי הזהב נעשה לך כענין שנ' תחת הנחשת אביא זהב. עם נקודות הכסף. ותחת הברזל אביא כסף. חיל גוים יבאו לך. שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כספם וזהבם אתם.
שיר השירים רבה
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ. תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, זוֹ בִּזַּת הַיָּם. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם. כְּשֵׁם שֶׁהֶפְרֵשׁ בֵּין כֶּסֶף לְזָהָב, כָּךְ יֵשׁ שֶׁבַח מָמוֹן הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל טז, ז): וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, בַּעֲדִי, זוֹ בִּזַּת מִצְרַיִם. עֲדָיִים, זוֹ בִּזַּת הַיָּם. דָּבָר אַחֵר, תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד אַלֶּקוּלְאִין בְּדַעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר, אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת. רַבִּי אַחָא אָמַר אֵלּוּ הַתֵּבוֹת. דָּבָר אַחֵר, תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ, זֶה הַכְּתָב. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זֶה הַסַּרְגֵּל. דָּבָר אַחֵר, תּוֹרֵי זָהָב, זֶה הַמִּשְׁכָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות כו, כט): וְאֶת הַקְּרָשִׁים תְּצַפֶּה זָהָב. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כז, י): וָוֵי הָעַמֻּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף. רַבִּי בֶּרֶכְיָה פָּתַר קְרָיָה בָּאָרוֹן, תּוֹרֵי זָהָב, זֶה הָאָרוֹן, דִּכְתִיב (שמות כה, יא): וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, אֵלּוּ שְׁנֵי הָעַמּוּדִים הָעוֹמְדִים לְפָנִים, שֶׁהָיוּ שֶׁל כֶּסֶף כְּמִין אִצְטָוִין. וְכֵיצַד נַעֲשָׂה הָאָרוֹן, רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר שָׁלשׁ תֵּבוֹת עֲשָׂאוֹ, שְׁתַּיִם שֶׁל זָהָב וְאַחַת שֶׁל עֵץ, נָתַן שֶׁל עֵץ עַל שֶׁל זָהָב, וְשֶׁל זָהָב עַל שֶׁל עֵץ, וְחִפָּה שְׂפָתָיו הָעֶלְיוֹנוֹת בְּזָהָב. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר תֵּבָה אַחַת עֲשָׂאוֹ וְחִפָּהוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, דִּכְתִיב (שמות כה, יא): מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ, וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי חֲנִינָא קְרָיָה דְּרֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס שֶׁחִפָּה בֵּין נֶסֶר לְנֶסֶר. יְהוּדָה בְּרַבִּי אוֹמֵר, נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים, זוֹ הַתּוֹרָה. צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים, אֵלּוּ הַנְּבִיאִים. תּוֹרֵי זָהָב, אֵלוּ הַכְּתוּבִים. עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף, זֶה שִׁיר הַשִּׁירִים, מִלָּה חֲתוּמָה וּמִלָּה מְסַיְּמָה.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
וה' נתן את חן העם בעיני מצרים מהוא החן הזה וה' נתן את חן העם מלמד ששלשה ימים היו מצרים באפילה וישראל מקרקרין בבתיהן ולא נחשד אחד מהן אפלו על הצנורה והיו מצרים דנין קל וחומר בעצמן ואומרין אימתי ראויין אלו ליטול כשאנו שרויין באורה או כשאנו שרויין באפילה כשנטלו לעצמן או כשאנו נותנין להן: ד"א את חן העם הזה מלמד ששרת עליהן רוח הקדש וכן הוא אומר (זכריה י"ב י') ושפכתי על בית דוד ועל (כל יושבי) [יושב] ירושלים רוח חן ותחנונים: אין דומה האומר לו השאילני נוניא והוא אומר אין לי השאילני צקוטלא והוא אומר אין לי לאומר לו השאיליני נונש שבמקום פלוני השאיליני צקוטלא שבמקום פלוני: וישאילום. רבי אומר כשהיו ישראל במצרים מה נאמר בהן (ג' כ"ב) ושאלה אשה (משאלתה) [משכנתה] ומגרת ביתה מלמד שהיו גרים עמהן, כשבטלו מן השעבוד מה נאמר בהן (י"א ב') וישאלו איש מאת רעהו מלמד שהיו רעים להן, כשנגאלו מן השעבוד מה נאמר בהן וישאילום מה שהשאילום לא הגיעום והיו משאילין אותן בעל כרחן מלמד שהיו יראים מהם כבני אדם שיראים מן קוניהם: ומפני שהיו אומרין למחר (והיו) [יהיו] אומות העולם רואין אותן במדבר ואומרין ראו כמה עשירים עבדיהן של מצרים: ומניין אתה אומר שלא היה כל אחד ואחד מישראל שלא היה יכול להעמיד אהל מועד וכל כליו קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניו ת"ל (כ"ה ב') מאת כל איש אשר ידבנו לבו אין לך כל אחד ואחד מישראל שאין יכול לעשות כל מה שאמרתי לך: יכול היה בהם אחד שלא נטל ת"ל (תהלים ק"ה ל"ז) ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל: ואיזה הוא כושל כדויד שנאמר (זכריה י"ב ח') והיה הנכשל [בהם] ביום ההוא כדויד: יכול משה ואהרן שהיו עסוקים במצות לא נטלו מביזת מצרים ת"ל (ג' כ"א) והיה כי תלכון לא תלכו ריקם אפשר משה ואהרן שהיו עוברין על מצות עשה ועל מצות לא תעשה ת"ל (י"א ג') גם האיש משה גדול מאד [מלמד שהיו מפקידין אצלו פקדונות]: למה משבח הכתוב את בזת הים יותר מבזת מצרים אלא מה שבבתים נטלוה במצרים ומה שהיה בתסווראות נטלוה על הים שכך הוא דרכם של מלכים בשעה שיוצאין למלחמה מוצאין כל כספם וזהב עמהן כדי להעמיד [נ"א שלא להמריד] אחרים תחתיהן וכן הוא אומר (תהלים ס"ח י"ד) כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ כנפי יונה נחפה בכסף זו בזת מצרים ואברותיה בירקרק חרוץ זו בזת הים: תורי זהב נעשה לך (שה"ש א' י"א) זו בזת מצרים עם נקודת הכסף זו בזת הים: ותרבי ותגדלי (יחזקאל ט"ז ז') זו בזת מצרים ותבאי כעדי עדיים זו בזת הים כפולה ומכופלת בזה שבזזו על הים: