שיר השירים ב:ו מדרש: מדרש לקח טוב, שיר השירים רבה, תנא דבי אליהו זוטא וקוהלת רבה

שמאלו תחת לראשי. דכתי' והיה ביום ההוא יוסיף י"י שנית ידו.

שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, אֵלּוּ לוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, אֵלּוּ לוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ צִיצִית. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, אֵלּוּ תְּפִלִּין. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, זוֹ תְּפִלָּה. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ סֻכָּה. וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, זֶה עֲנַן שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס, יט): לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ, מִי מֵאִיר לָךְ (ישעיה ס, יט): וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם. דָּבָר אַחֵר, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, זוֹ מְזוּזָה. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (דברים ו, ט): וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, בִּיאָתְךָ מִן הַשּׁוּק לְבֵיתְךָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּתִיב (שמות כו, לה): וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וגו', וְאֵינוֹ כֵן אֵין אָדָם מַנִּיחַ אֶת הַמְּנוֹרָה מִשְֹּׂמֹאל כְּדֵי שֶׁלֹא תְהֵא מְעַכֶּבֶת הַיָּמִין, אֵין אָדָם מַנִּיחַ אֶת הַשְֹּׂמֹאל תַּחַת הָרֹאשׁ וּמְחַבֵּק בַּיָּמִין, אָמַר רַבִּי אַחָא רַבִּי יוֹחָנָן מַיְיתֵי לָהּ מִן הֲדָא קְרָיָה (דברים י, כב): לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְדָבְקָה בוֹ, אֵי זֶהוּ דִּבּוּק שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי.

וימינו תחבקני. דכתי' נשבע י"י בימינו ובזרוע עוזו. שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שבח לפני השם שהשמאל מרחקת וימין מקרבת. וכן הוא או' בשצף קצף הסתרתי פני רגע וגו'. ואו' כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך. ואו' כי רגע באפו חיים ברצונו.