שיר השירים ב:טז מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש תהילים ושיר השירים רבה

דּוֹדִ֥י לִי֙ וַאֲנִ֣י ל֔וֹ הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃

מדרש לקח טוב

פס'. את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו. למה נסמכו שני הפסוקין לענין של מעלה שלא יאמר זה הואיל ונמכר לעובד כוכבים ורבו מחלל שבתות אף הוא כן. לכך נאמר אלו שני הפסוקין. כלומר אע"פ שנמכר לעובד כוכבים לא תעשו לכם אלילים. את שבתותי ת תשמרו אני ה'. הזהירך הקב"ה על כל התורה שלא תחללה ושלא תשנה מכל המצות וגם יש לדמותה דוגמה שעל בני הגלות נאמרה פרשיה זו. וכי תשיג יד גר ותושב עמך. אלו ערי יהודה וירושלים שנאמר (איכה א׳:ה׳) היו צריה לראש. ומך אחיך עמו. מה גרם לאחיכם להשתעבד על שנתחברו עמו אעפ"כ אחרי נמכר גאולה תהיה לו. שנאמר (ירמיה נא) כי פדה ה' את יעקב וגאלו, או דודו או בן דודו (שיר השירים ב׳:ט״ז) דודי לי ואני לו. או בן דודו זה מלך המשיח שנאמר בו (תהילים ב׳:ז׳) אני היום ילדתיך. או השיגה ידו (זכריה ל) ושבת עד ה' אלהיך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך. ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל. (ישעיהו כ״ז:י״ג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. כי לי בני ישראל עבדים. לא בני ישראל עבדים לאומות העולם. (ישעיהו נ״ז:ט״ז) כי לא לעולם אריב. אני ה' אלהיכם. על כרחכם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ׳:ל״ג) והעולה על רוחכם וגו' חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. לא תעשו לכם אלילים את שבתותי תשמרו אע"פ שגליתם לבין האומות לא תעשו כמעשיהם שנאמר (הושע ס) אל תשמח ישראל אל גיל (בעמים) [כעמים] אע"פ שפנית אליהם אל תעשו כמעשיהם והשבתות תשמורו ובבתי כנסיות ובבתי מדרשות תקבצו. אני ה'. נאמן לשלם שכר:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

ד״א אנוהו. אנוה שמו הנכבד והנורא בפני כל האומות, שיאמרו כי אין כה׳ אלהינו, שנאמר מה דודך מדוד היפה בנשים (שה״ש ה ט), שכך אתם מומתים על שם קדשו, שנאמר על כן עלמות אהבוך (שם א ג), אפילו הן מומתין אין כופרין בך, שנא׳ כי עליך הורגנו כל היום (תהלים מד כג), ואומר כי שבעה ברעות נפשי (שם פח ד), ואומר אם שכחנו שם אלהינו (שם מד כא), בזמן שהעובדי כוכבים אומרין לישראל הרי אתם נאים, הרי אתם גבורים, הרי אתם חכמים, בואו והתערבו עמנו, ישראל אומרים לעובדי כוכבים, אם מכירין אתם אותו, עתה שמעו נא מקצת שבחו, דודי צח ואדום דגול מרבבה (שה״ש ה י), וכל הענין, מיד הם אומרים א״כ נלכה עמכם כי שמענו ה׳ עמכם, שנאמר אנה הלך דודך היפה בנשים וגו׳ ונבקשנו עמך (שם ו א), וישראל אומרים להם, אין לכם חלק בו, אלא דודי לי ואני לו (שם ב טז).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש תהילים

למנצח אל הנחילות. אמר ר' שמואל בר נחמני על שני נחילות שנחל דוד את המלכות בעולם הזה ולעולם הבא. אמר דוד על שתיהן אני מזמר אל הנחילות. אמר רבי יהושע בן לוי הנחילות נוטריקון הוא ה' חמשה חומשי תורה. נ' כנגד חמשים יום שבין פסח לעצרת. ח' כנגד שמונת ימי המילה. י' כנגד עשרת הדברות. ל' כנגד שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהם כאברהם. שנאמר (בראשית יח יח) ואברהם היו יהיה. בגימטריא תלתין הוו. כשישראל זוכין שמונה עשרה בארץ וי"ב בחוצה לארץ. וסימן טוב לישראל כשהארץ מעמדת שנים עשר צדיקים. אמר ר' זעירא שיחתן של ישראל תורה היא. תהא אח לשבעה ואב לשמונה. א"ר יהושע בן לוי זה אברהם שהוא אב ליצחק ולישמעאל ולבני קטורה. רבי שמואל אמר זה ישי שהוא אב לשמונה. ואח לשבעה זה הוא דוד שהוא אח לשבעה. (תהלים פו א) הטה אלי אזנך ענני. זה שבטו של דוד שניתנה לו שמיעה שנאמר (דברים לג ז) שמע ה' קול יהודה. (תהלים פו א) כי עני ואביון אני. אמר ר' יוחנן כל מקום שנאמר עני ואביון בישראל הכתוב מדבר שנאמר (ישעיה מא יז) העניים והאביונים. אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם בשעה שיש לי כח לעמוד לפניך בתפלה ולהוציא אמרי האזינה. ובשעה שאין בי כח התבונן מה בלבי בינה הגיגי. דבר אחר (תהלים פו א) כי עני ואביון אני. וכי עני היה דוד והכתיב (דברי הימים-א כב יד) והנה בעניי הכינותי לבית אלקי. ומהו בעניי בצער שציערתי עליו. ר' יהודה פתר לה בארבע מלכיות. אמרי האזינה בבבל בינה הגיגי במדי הקשיבה לקול שועי ביון כי אליך אתפלל באדום. ולמה הוא אומר מלכי ואלקי באדום אמרו ישראל לפני הקב"ה ראה כמה שמדות וגזרות היא גוזרת עלי לבטל אלהותך ומלכותך ממני ולא בטלינן. ובכל יום אנו נכנסין לבתי כנסיות וממליכין אותך שתי פעמים ואומרים שמע ישראל ואת עביד דידן ואנן עבדינן דידך שנאמר (שיר השירים ב טז) דודי לי ואני לו:
שאל רבBookmarkShareCopy