שיר השירים ד:ו מדרש: מדרש שכל טוב, מדרש תנחומא ותנחומא בובר

אל ארץ המוריה. שקטורת המור שם קריבה לפניך, וכה"א אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה (שה"ש ד ו):

וְאָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: בּוֹאוּ וּנְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אֱנוֹשׁ וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אָדָם וַתְּחַשְּׁבֵהוּ. אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם הַטִּנֹפֶת לְמָקוֹם שֶׁל דָּם וְשֶׁל שֶׁקֶץ וְסִרְיוּת. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, עָרֵב עָלַי אוֹתוֹ דָם שֶׁל עֲרָלוֹת מִמּוֹר וּלְבוֹנָה. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר (שה״‎ש ד, ו). זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא מוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ (תהלים מה, ט).

וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעוֹרִים. וְלָמָּה מְבִיאָה קֶמַח שְׂעוֹרִים. לְפִי שֶׁנָּהֲגָה עִמּוֹ מִנְהַג בְּהֵמָה, לְפִיכָךְ הֵבִיא קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. לֹא יִצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן. לָמָּה לֹא יִצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן. שֶׁהַשֶּׁמֶן אוֹר וְקָרוּי יִצְהָר, וְזוֹ אָהֲבָה אֶת הָאֲפֵלָה, לְפִיכָךְ לֹא תְּהֵא אוֹר בְּמִנְחָתָהּ. לָמָּה לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה. שֶׁהַלְּבוֹנָה זֵכֶר לָאִמָּהוֹת הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֵךָ לִי אֶל הַר הַמֹּר וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה (שה״‎ש ד, ו), וְזוֹ פֵּרְשָׁה מִדַּרְכֵיהֶן. לְפִיכָךְ תְּהֵא מִנְחָתָהּ מַזְכֶּרֶת עָוֹן, וְלֹא מַזְכֶּרֶת זְכוּת.