אִתִּ֤י מִלְּבָנוֹן֙ כַּלָּ֔ה אִתִּ֖י מִלְּבָנ֣וֹן תָּב֑וֹאִי תָּשׁ֣וּרִי ׀ מֵרֹ֣אשׁ אֲמָנָ֗ה מֵרֹ֤אשׁ שְׂנִיר֙ וְחֶרְמ֔וֹן מִמְּעֹנ֣וֹת אֲרָי֔וֹת מֵֽהַרְרֵ֖י נְמֵרִֽים׃
דברים רבה
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ (דברים ו, ה), מַהוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, בְּכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבָּרָא בְּךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם מַעֲלֶה חַיָּב לְקַלֵּס אֶת יוֹצְרוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לַנֶּפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: רוּחַ, נֶפֶשׁ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ סוֹבֶלֶת אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ יְחִידָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שֵׁנָה וְהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ יְשֵׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ טְהוֹרָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית, תָּבֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ שֶׁמְקַלֶּסֶת אוֹתְךָ עַד מָתַי הִיא נְתוּנָה בֶּעָפָר (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֵּיכֶם יַגִּיעַ הַקֵּץ וְנַפְשׁוֹתֵיכֶם שְׂמֵחוֹת, לְפִיכָךְ יְשַׁעְיָה מְנַחֵם אוֹתָן וְאוֹמֵר (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כַּלָּה, וְאֵלּוּ הֵן (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, ט): לִבַּבְתִּנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירם ד, י): מַה יָּפוּ דֹּדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, יא): נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, (ישעיה סב, ה): כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה, (ירמיה לג, יא): קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, (ישעיה מט, יח): כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה, (ישעיה סא, י): וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, וּכְנֶגְדָּן יִשְׂרָאֵל מְעַטְּרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין, וְאֵלּוּ הֵן (איוב כט, יד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי, הֲרֵי שְׁנַיִם, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּשֶׁת, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (דניאל ז, ט): לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, הֲרֵי עֲשָׂרָה. דָּבָר אַחֵר, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָה וַחֲתָנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם כו', כְּדִכְתִיב בִּפְסִיקְתָּא עַד שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ.
מדרש תנאים
את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הב' מפני מה נאמר זה לעצמו וזה לעצמו ללמדך שהיו קשים ולא סייעו זה את זה במלחמה ועליהם נאמר (שה״ש ד' ח') ממעונות אריות מהרי נמרים:
במדבר רבה
דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבָּנָן פָּתְרִין קְרָיָה בַּגָּלוּת, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַמִּצְווֹת נִתְחַיְּבוּ שִׁלּוּחַ, זֶה גָּלוּת, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה, אֵין וִישַׁלְחוּ אֶלָּא לְשׁוֹן גָּלוּת, כְּמָה דְתֵימָא (ירמיה טו, א): שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ. מִן הַמַּחֲנֶה, זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׁם הַשְּׁכִינָה חוֹנָה. כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ, רָמַז לָהֶם שֶׁאִם יַעַבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, יִתְחַיְּבוּ גָּלוּת. צָרוּעַ, זוֹ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, מַה מְּצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה, אַף עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים מְטַמֵּא בְּבִיאָה. זָב, זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁאֵלּוּ וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין עַל יְדֵי שִׁכְבַת זֶרַע. טָמֵא לָנָפֶשׁ, אֵלּוּ שׁוֹפְכֵי דָמִים, שֶׁהֵן מְטַמְאִין עַצְמָן וּמְטַמְּאִין הָאָרֶץ בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. וּתְנֵינַן כֵּן (משנה אבות ה-יב): גָּלוּת בָּא לָעוֹלָם עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְעַל שְׁמִטַּת הָאָרֶץ. עַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כֵּיצַד, הוּא אוֹמֵר (ויקרא כו, ל): וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וגו', וּכְתִיב (ויקרא כו, לג): וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וגו', אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹצִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַף אֲנִי אַגְלֶה אֶתְכֶם לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לְכָךְ וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת כֵּיצַד, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי רַבִּי יוֹסֵי כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל פְּרוּצִין בַּעֲרָיוֹת שְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו): וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים כֵּיצַד, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, לג): וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ וגו', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וּמִסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה, וּמִפְּנֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וּדְבָרִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּלְכָךְ גָּלוּ וְחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָא (גמרא יומא ט-ב): מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁלשָׁה דְּבָרִים: עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים: וְגִלּוּי עֲרָיוֹת: וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים דִּכְתִיב (ישעיה כח, כ): כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וגו', אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן קָצַר מַצָּע זוֹ מִלְּהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד, (ישעיה כח, כ): וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי קְרָא בָּכֵי, אָמַר מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים לג, ז): כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם, תֵּעָשֶׂה לוֹ מַסֵּכָה צָרָה. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ג, טז): וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וגו'. שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב (מלכים ב כא, טז): וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד וגו', וּלְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ פֻּרְעָנֻיּוֹת כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ג, יב): לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וגו', וְהַשִּׁלּוּחַ הַזֶּה אָמוּר בְּגָלוּת בָּבֶל. (במדבר ה, ג): מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד גָּלוּת מָדַי, שֶׁהָלְכוּ מִבָּבֶל לְמָדַי, וּלְפִי שֶׁלֹא יָצְאוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁגָּלוּ לְמָדַי לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר כָּאן מַחֲנֶה, וְלָמָּה כְתִיב בְּגָלוּת מָדַי מִזָּכָר עַד נְקֵבָה, רָמַז לָהֶם שֶׁעֲתִידָה מַלְכוּת מָדַי לִגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ג, יג): וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד וגו'. (במדבר ה, ג): אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁהֶחֱרִיבוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם. וְלָמָּה סָמַךְ גָּלוּת אֱדוֹם אֵצֶל גָּלוּת בָּבֶל, לְפִי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּבֶל חָרַב הַמִּקְדָּשׁ וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל, כָּךְ עָשׂוּ אֱדוֹמִיִּים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קלז, ח): בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, הַכָּתוּב קוֹרֵא לֶאֱדוֹם בַּת בָּבֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּלוּת מָדַי מַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם בַּמִּקְרָא, לֹא עָשָׂה הַכָּתוּב כֵּן אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁגָּלוּת מָדַי לֹא בָּא אֶלָּא מִכֹּחַ גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁכְּשֶׁגָּלוּ לְמָדַי מִבָּבֶל יָצָאוּ. (במדבר ה, ג): וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם, הֲרֵי זֶה אָמוּר כְּנֶגֶד שִׁעְבּוּד יָוָן, וּלְכָךְ לֹא נֶאֱמַר בָּזֶה שִׁלּוּחַ שֶׁלֹא הִגְלוּם מֵאַרְצָם, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בָּזֶה טֻמְאָה שֶׁטִּמְאוּ יְוָנִים אֶת הַהֵיכָל בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. (במדבר ה, ג): אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם, רָמַז לָהֶם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם. תָּנֵי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ שְׁכִינָה עִמָּהֶם, גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, כז): הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ וגו'. גָּלוּ לְבָבֶל, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יד): לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וגו'. גָּלוּ לְעֵילָם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מט, לח): וְשַׂמְתִּי כִסְאִי בְּעֵילָם. גָּלוּ לֶאֱדוֹם, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם. וּכְשֶׁהֵן פְּזוּרִין, שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, ג): וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וגו', וְהֵשִׁיב לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא וְשָׁב, וְאוֹמֵר (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה וגו'. (במדבר ה, ד): וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ, גָּלוּ. (במדבר ה, ד): כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה דִּבֶּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שֶׁאִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בַּמַּלְכֻיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ שָׁם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּצָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל, א ו): וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וגו' וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וגו' וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ וגו'. כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהֵם נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, טו): בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן. וּכְשֵׁם שֶׁמְצֹרָע וְזָב וּטְמֵא נֶפֶשׁ לֹא יִטְהֲרוּ לְעוֹלָם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ בְּמַיִם טְהוֹרִים, כָּךְ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִזְרֹק עֲלֵיהֶם מַיִם טְהוֹרִים וּלְטַהֲרָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם וגו'.