נֵ֣רְדְּ ׀ וְכַרְכֹּ֗ם קָנֶה֙ וְקִנָּמ֔וֹן עִ֖ם כָּל־עֲצֵ֣י לְבוֹנָ֑ה מֹ֚ר וַאֲהָל֔וֹת עִ֖ם כָּל־רָאשֵׁ֥י בְשָׂמִֽים׃
מדרש לקח טוב
כפרים עם נרדים נרד וכרכום קנה וקנמון עם כל עצי לבונה. מור ואהלות עם כל ראשי בשמים. הרי כאן י"ב מיני בשמים כנגד י"ב שבטי ישראל העתידין לקבץ בימות המשיח שנ' שם יעבדוהו יהודה וכל בית ישראל כולו.
שיר השירים רבה
נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, נֵרְדְּ נֵרְדִּינוֹן, כַּרְכֹּם כְּמַשְׁמָעוֹ, קָנֶה, זֶה קְנֵה בֹשֶׂם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל, כג): וּקְנֵה בֹשֶׂם. וְקִנָּמוֹן, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קִנָּמוֹן הָיָה גָּדֵל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ עִזִּים וּצְבָאִים אוֹכְלִים מִמֶּנּוּ. מֹר אִינְמַרִינוֹן, וַאֲהָלוֹת, רַבִּי יֵסָא אָמַר פִּילְטָא, לָמָּה קוֹרֵא אוֹתָהּ אֲהָלוֹת, רַבִּי אַבָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא דֶּרֶךְ אֹהָלִים, וְרַבָּנָן אָמְרֵי שֶׁהוּא פּוֹסֶה כְּאֹהֶל. וּמֵהֵיכָן הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁטוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִן הַבְּאֵר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים. רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר מִן הַמָּן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים מה, ט): מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ וגו', מִמַּה שֶּׁנָּתוּן תַּחַת הַשֵּׁן מִמֶּנּוּ הָיוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הַצְּנוּעוֹת וְהַכְּשֵׁרוֹת מִתְקַשְּׁטוֹת וּמְשַׂמְּחוֹת לְבַעֲלֵיהֶן כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּתִיב (עמוס ו, יא): כִּי הִנֵּה ה' מְצַוֶּה וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, לָא דָמֵי הָדֵין רִיסָה לְהָדֵין בִּיזְעָא, הֲדָא רִיסָה אִית מִנָּהּ אֲלִיסִים, וְהָדֵין בִּיזְעָא לֵית מִנָּהּ אֲלִיסִים.
שמות רבה
דבר אחר: ויהי בשלח פרעה, הדא הוא דכתיב (ירמיה נ, לג- לד): כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה (וגו'): גואלם חזק ה' צבאות שמו. משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה לו פרדס. אמר לו חברו: מכור לי את הפרדס הזה! מכר לו במנה, ולא היה יודע בעל הפרדס מה בתוכו. אמרו לו: בכמה מכרת את הפרדס? אמר להם: במנה! אמרו לו: יש בו זיתים במאה מנה, גפנים במאה מנה, רמונים במאה מנה, מיני בשמים במאה מנה, וכן כל מין ומין במאה מנה! אמרו לו: ולא היית יודע מה אתה מוכר ומה יש בפרדס?! כפרים עם נרדים נרד וכרכם, ואילו לא היו של לוקח אלא מעיינות שבתוכו די, שנאמר (שם שם, טו): מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון. התחיל המוכר תוהא. כך היה פרעה, כששלח את ישראל, לא היו לפניו כלום. אמרו לו גדולי מלכות: מה עשית? אילו לא היה בידם אלא הביזה לבדה דיים, שנאמר (שמות יב, לח): וגם ערב רב עלה אתם. ולא עוד, אלא שכמה עשירים היו בהם, כמה חכמים, וכמה בעלי אומניות, שנאמר: שלחיך פרדס רמונים כמה אנשים ונשים וטף היו, שנאמר (ירמיה נ, לג): וכל שוביהם החזיקו בם. מה כתיב אחריו? גואלם חזק ה' צבאות שמו, באותה שעה התחיל קורא: ווי, ווי, ויהי בשלח: