מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת׃
מדרש לקח טוב
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. אלו אומות העולם שהם מכים וחובטים ופוצעין את ישראל שנ' הכוני פצעוני וכן הוא אומ' גוי נתתי למכים וגו' והסתרתי פני מהם והיתה לאכול וגו'.
שיר השירים רבה
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, זֶה (עזרא ה, ג): תַּתְּנַי פַּחַת עֲבַר נַהֲרָה וַחֲבֵרָיו. הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, (עזרא ד, ו): כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל ישְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת, חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לְשֶׁעָבַר הָיְתָה נִבְנָה הַחוֹמָה אֶבֶן שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת, וְאֶבֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת, בְּרַם הָכָא (עזרא ה, ח): וְהוּא מִתְבְּנֵא אֶבֶן גְּלָל, וְאֶבֶן דְּגִלְגּוּל. דָּבָר אַחֵר מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים, שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, דִּכְתִיב בְּהוֹ (דברים לג, ט): כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ. הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לב, כז): עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר. הִכּוּנִי פְצָעוּנִי, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות לב, כז): וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי, זֶה הַזַּיִן. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי זַיִן שֶׁנָּתַן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּחוֹרֵב, שֵׁם הַמְפֹרָשׁ הָיָה חָקוּק עָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ נִטַּל מֵהֶם, כֵּיצַד נִטַּל מֵהֶם, רַבִּי אַיְבוּ אָמַר מַלְאָךְ יָרַד וּקְלָפוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלָף. שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת, שׁוֹמְרֵי חוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה.
מדרש לקח טוב
נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות. אלה הם המלכיות שישראל בתוכם והאימות מאבדין את חסידיהם כענין שנ' ומן המשכילים יכשלו בחרב ובלהבה. ואו' לצרור ולברר וללבן עד עת קץ.