שיר השירים ה:י מדרש: תנחומא בובר, אוצר מדרשים, במדבר רבה ומדרש אגדה

דּוֹדִ֥י צַח֙ וְאָד֔וֹם דָּג֖וּל מֵרְבָבָֽה׃

תנחומא בובר

ואלה שמות בני ישראל (שמות א א). זש"ה כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ וגו' (תהלים מח יא). מלך בשר ודם נכנס למדינה והן מקלסין אותו שהוא גבור, ואינו אלא חלש, מקלסין אותו שהוא רחמן, ואינו אלא אכזרי, מקלסין אותו שהוא נאה, ואינו אלא כעור, מקלסין הרבה דברים כן, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל מי שהוא מקלסו הוא יותר מקילוסו, כיצד מקלסין אותו שהוא גבור והוא גבור [שנאמר] האל הגדול הגבור והנורא (דברים י יז), מקלסין אותו שהוא נאה והוא נאה, שנאמר דודי צח ואדום (שה"ש ה י), מקלסין אותו שהוא רחום והוא רחום, שנאמר כי אל רחום ה' אלהיך וגו' (דברים ד לא), הוי כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ, אמר ר' יהודה הלוי בר' שלום ראה מה כתיב נורא תהלות עושה פלא (שמות טז יא), הונא הכהן בר אבין אמר מהו נורא תהלות, נורא אלהים על כל תהלותיך, הוי נורא תהלות, אמר ר' סימון ראה מה אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' (דה"א כט יא), שמך מתנשא לכל לראש הגדולה שנקלסך.
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

רבי נתן תלמידו של רבי ישמעאל אמר, אף החוטם נתן לי מדה מימין ומדה משמאל. וכן השפתים ולסתות, ואע״פ שנתן לי מדת המצח, נתן לי של כל אמה ואמה עדיה. רוחב המצח כגובה הצואר, וכן השפם כאורך החוטם. אורך החוטם כאורך האצבע קטנה, גובה הלסתות כחצי עגול הראש, וכן מדת כל אדם. שפתותיו ע״ז פרסאות, שפתו העליונה גברה טי״א שמה והתחתונה הזרגי"א שמה, פיו אש אוכלה אש משהוא מדבר אסדר"א שמו, ומי שהוא רוצה נוכח כינויו. כתר שבראשו ת״ק אלף על ת״ק אלף וי"ש שמו, ואבן יקרה שבין קרניו י״ש שמו עמו אל"י יש עמי אלי חקוק עליה דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים וגו׳. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם (שה"ש ה' י'- י"ב) וט׳ לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, שני אלפים רבבות פרסאות, וכל מי שאינו חותם בפסוק זה הרי זה שוג"ה. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָים (שה"ש ה' י"ד – ט"ז). אנטיה טחון יחון טוב טהור יוד יוד יוד יהיה חסין חסין, קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו. גביניו כמדת עיניו, של ימין הד"ר וול"ד שמו ושל שמאל אפד"ה צציה"ו שמו. גובה אזניו כגובה מצחו של ימין אצטהיי"א שמו ושל שמאל מנוגהו צצי"א שמו, נמצא כל השעור כלו רבי רבי רבבות אלפים פרסאות גובה ואלף אלפים רבבות פרסאות הן של רוחב.
שאל רבBookmarkShareCopy

אוצר מדרשים

רבי נתן תלמידו של רבי ישמעאל אמר, אף החוטם נתן לי מדה מימין ומדה משמאל. וכן השפתים ולסתות, ואע״פ שנתן לי מדת המצח, נתן לי של כל אמה ואמה עדיה. רוחב המצח כגובה הצואר, וכן השפם כאורך החוטם. אורך החוטם כאורך האצבע קטנה, גובה הלסתות כחצי עגול הראש, וכן מדת כל אדם. שפתותיו ע״ז פרסאות, שפתו העליונה גברה טי״א שמה והתחתונה הזרגי"א שמה, פיו אש אוכלה אש משהוא מדבר אסדר"א שמו, ומי שהוא רוצה נוכח כינויו. כתר שבראשו ת״ק אלף על ת״ק אלף וי"ש שמו, ואבן יקרה שבין קרניו י״ש שמו עמו אל"י יש עמי אלי חקוק עליה דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים וגו׳. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם (שה"ש ה' י'- י"ב) וט׳ לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, שני אלפים רבבות פרסאות, וכל מי שאינו חותם בפסוק זה הרי זה שוג"ה. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָים (שה"ש ה' י"ד – ט"ז). אנטיה טחון יחון טוב טהור יוד יוד יוד יהיה חסין חסין, קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו. גביניו כמדת עיניו, של ימין הד"ר וול"ד שמו ושל שמאל אפד"ה צציה"ו שמו. גובה אזניו כגובה מצחו של ימין אצטהיי"א שמו ושל שמאל מנוגהו צצי"א שמו, נמצא כל השעור כלו רבי רבי רבבות אלפים פרסאות גובה ואלף אלפים רבבות פרסאות הן של רוחב.
שאל רבBookmarkShareCopy

עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

זמין למנויי פרימיום בלבד