רֹאשׁ֖וֹ כֶּ֣תֶם פָּ֑ז קְוּצּוֹתָיו֙ תַּלְתַּלִּ֔ים שְׁחֹר֖וֹת כָּעוֹרֵֽב׃
מדרש תנחומא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ (משלי ג, יט). וּכְשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ נִתְיָעֵץ בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה (משלי ח, יד). וְהַתּוֹרָה בַּמֶּה הָיְתָה כְתוּבָה? עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב (שה״ש ה, יא). מַהוּ קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים? עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ. תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. כֵּיצַד? כָּתוּב בָּהּ, וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי (ויקרא כב, לב), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה חֵי״ת הֵ״א, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם. כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ (תהלים קנ, ו), אִם אַתָּה עוֹשֶׂה הֵ״א חֵי״ת, אַתָּה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם.
אוצר מדרשים
רבי נתן תלמידו של רבי ישמעאל אמר, אף החוטם נתן לי מדה מימין ומדה משמאל. וכן השפתים ולסתות, ואע״פ שנתן לי מדת המצח, נתן לי של כל אמה ואמה עדיה. רוחב המצח כגובה הצואר, וכן השפם כאורך החוטם. אורך החוטם כאורך האצבע קטנה, גובה הלסתות כחצי עגול הראש, וכן מדת כל אדם. שפתותיו ע״ז פרסאות, שפתו העליונה גברה טי״א שמה והתחתונה הזרגי"א שמה, פיו אש אוכלה אש משהוא מדבר אסדר"א שמו, ומי שהוא רוצה נוכח כינויו. כתר שבראשו ת״ק אלף על ת״ק אלף וי"ש שמו, ואבן יקרה שבין קרניו י״ש שמו עמו אל"י יש עמי אלי חקוק עליה דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים וגו׳. עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם (שה"ש ה' י'- י"ב) וט׳ לְחָיָיו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, שני אלפים רבבות פרסאות, וכל מי שאינו חותם בפסוק זה הרי זה שוג"ה. לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָים (שה"ש ה' י"ד – ט"ז). אנטיה טחון יחון טוב טהור יוד יוד יוד יהיה חסין חסין, קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו. גביניו כמדת עיניו, של ימין הד"ר וול"ד שמו ושל שמאל אפד"ה צציה"ו שמו. גובה אזניו כגובה מצחו של ימין אצטהיי"א שמו ושל שמאל מנוגהו צצי"א שמו, נמצא כל השעור כלו רבי רבי רבבות אלפים פרסאות גובה ואלף אלפים רבבות פרסאות הן של רוחב.
מדרש שכל טוב
ואנוהו. מדבר בנואי שלו בפני כל האומות העולם, שהן שואלים אותו מה דודך מדוד היפה בנשים (שה"ש ה ט), ואני משיב להם אני ראיתי בראיית נשמתי ולבי על הים והכרתי מראית כבודו שהוא צח ואדום דגול מרבבה ראשו כתם פז וגו' (שה"ש ה יא). מיד הם אומרים אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שם ו א), ואני משיב להם אין לכם חלק בו, אלא דודי לי ואני לו הרועה בשושנים (שם שם טז):