מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃
מדרש לקח טוב
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב. לשעבר היו ישראל עולין ג' פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות והיה הדבר חביב לפני השם שהרי בכל המצות לא כתי' אדון וכאן כתב את פני האדון י"י. על שישראל באין להשתחוות לפניו בבית מקדשו. וכן לעתיד לבא כתי' והיה מדי חדש בחדשו וגו'. ואז יהיו יפים פעמי ישראל כנעלים כענין שנ' והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים. אבא מרי ז"ל דרש מה יפו פעמיך לשון פעמון. כלומ' נאים הם ישראל בזמן שמשמיעין קולם בפעמונים בתלמוד תורה ובתפלתם. ובשמשון הוא או' לפעמו במחנה דן. שרוח הקדש הנעירתו. בנעלים. בזמן [שהם] נועלים עליהם במדרשות ויושבין ועוסקין בתורה. בנעלים שהם נועלין עצמם מכל איסור כענין שנ' גן נעול אחותי כלה. בת נדיב. בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב.
שיר השירים רבה
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, אָמַר רַבִּי יוּדָן אֲפִלּוּ הֶדְיוֹט מְקַלֵּס בְּלָשׁוֹן זֶה גְּנַאי הוּא לוֹ, וְאַתְּ אוֹמֵר: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ, אֶלָּא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא פַּעֲמֵי רְגָלִים. וַהֲלֹא פְּעָמִים הַלָּלוּ פְּעָמִים מְגֻלִּין פְּעָמִים מְכֻסִּין, אֶלָא מַה יָּאֲיָין עֲקֵיבַיִךְ בִּמְסָאנָא בְּרַתֵּיהּ דְּרַחֲמִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כָּךְ דָּרְשׁוּ שְׁנֵי הָרֵי עוֹלָם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמְרוּ: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, מָה הָיָה יָפְיָן לִפְעָמַיִךְ, שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין בְּעַד כָּל הַצָּרוֹת. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח לִנְעוֹל דַּלְתֵי בֵיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים, וּכְשֶׁבָּא מָצָא הַנָּחָשׁ קָשׁוּר בְּטַבְּעוֹת דַּלְתוֹתָיו. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלֹתָיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעָלָה לְפַעֲמֵי רְגָלִים, וּבָא וּמָצָא הַחֲתוּלוֹת מְקוֹרָעוֹת לִפְנֵיהֶם. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִכְנִיס כְּרִי שֶׁל חִטִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעָלָה לָרֶגֶל, וּכְשֶׁבָּא מָצָא אֲרָיוֹת מַקִּיפִין לַחִטִּים. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים עֲשִׁירִים שֶׁהָיוּ בְּאַשְׁקְלוֹן וְהָיוּ לָהֶם שְׁכֵנִים רָעִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וַהֲווֹן אָמְרִין אֵימָתַי אִילֵין יְהוּדָאִין סַלְקִין לִמְצַלָּיָיהּ בִּירוּשְׁלֵם וַאֲנַן עָלִין מְקַפְּחִין בֵּיתֵיהוֹן וּמְחָרְבִין לְהוֹן. מָטָא זִמְנָא וְסָלְקִין, זִמֵּן לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַלְאָכִים כִּדְמוּתָן וַהֲווֹ נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. מִן דְּאַתְיָין מִן יְרוּשְׁלֵם פַּלְגִין מִן מַה דְּאַיְיתוּן עִמְּהוֹן לְכָל מְגֵירֵיהוֹן, אָמְרוּן לוֹן אָן הֲוֵיתוּן, אָמְרוּן לוֹן בִּירוּשְׁלֵם, אֵימַת סְלִיקְתּוּן, בְּיוֹם פְּלָן, וְאֵימַת אֲתֵיתוּן, בְּיוֹם פְּלָן, אָמְרִין בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּיהוּדָאִין דְּלָא שַׁבְקוֹן וְלָא שְׁבַק יַתְהוֹן, אִינוּן גֻּבְרַיָא סְבִירִין אֵימַת יִסְּקוּן אִילֵין יְהוּדָאִין לִמְצַלָּיָיה בִּירוּשְׁלֵם דְּאִינוּן עָלִין וּמְקַפְּחִין לְבֵיתֵיהוֹן וּמְחָרְבִין לְהוֹן, וּשְׁלַח אֱלָהֲהוֹן מַלְאָכִים כִּדְמוּתְהוֹן דַּהֲווֹ נָפְקִין וְעָלְלִין בְּגוֹ בָּתֵּיהוֹן בְּגִין דְּאִתְרְחִיצוּ בֵּיהּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ.
מדרש לקח טוב
חמוקי יריכיך. הם דברי תורה שצריכין צניעות כמו הירך של אשה שהיא מכוסה. חמוקי יריכיך. סיגול היריכים כמו כלאים שהם צמידין כמו וחלי כתם אלו טעמי תורה שהן יוצאים מן התורה כמו החלאים לירך.