מִ֤י יִתֶּנְךָ֙ כְּאָ֣ח לִ֔י יוֹנֵ֖ק שְׁדֵ֣י אִמִּ֑י אֶֽמְצָאֲךָ֤ בַחוּץ֙ אֶשָׁ֣קְךָ֔ גַּ֖ם לֹא־יָב֥וּזוּ לִֽי׃
מדרש לקח טוב
מי יתנך כאח לי. אומרת כנסת ישראל רבונו של עולם מי יזכני שתרחם עלי ותאהבני כאח לי לא כקין שהרג את אחיו ולא כישמעאל ששנא את יצחק ולא כעשו ששטם את יעקב. ולא כשבטים שמכרו את יוסף. אלא כיוסף שכתו' בו וינחם אותם וידבר על לבם. שכשם שגמל טובה לאחיו תחת רעה כן תגמלנו טובה תחת רעתינו. וכשם שריחם יוסף על בנימין אחיו שנ' כי נכמרו רחמיו על אחיו.
שיר השירים רבה
מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, בְּאֵי זֶה אָח, כְּקַיִן לְהֶבֶל, קַיִן הָרַג לְהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ד, ח): וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. אֶלָּא כְּיִשְׁמָעֵאל לְיִצְחָק, יִשְׁמָעֵאל שׂוֹנֵא לְיִצְחָק. אֶלָּא כְּעֵשָׂו לְיַעֲקֹב, הֲרֵי נֶאֱמַר (בראשית כז, מא): וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב. אֶלָּא כַּאֲחֵי יוֹסֵף לְיוֹסֵף, שׂוֹנְאִין הָיוּ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יא): וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. בְּאֵי זֶה אָח, יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי, הֱוֵי אוֹמֵר כְּיוֹסֵף לְבִנְיָמִין שֶׁאֲהֵבוֹ בְּלִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מג, טז): וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין. אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, חוּץ, זֶה הַמִּדְבָּר, שֶׁהוּא חוּץ לַיִּשּׁוּב. אֶשָּׁקְךָ, בִּשְׁנֵי אַחִים שֶׁנָּשְׁקוּ זֶה לָזֶה, וְאֵלּוּ הֵן, משֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, כז): וַיֵּלֶךְ וַיִפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. לֹא יָבֻזוּ לִי, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָיָה אֶחָד בְּמִירוֹן וְאֶחָד בְּגוּשׁ חָלָב, נָפְלָה דְלֵיקָה בְּבֵית זֶה שֶׁהָיָה בְּמִירוֹן וּבָאת אֲחוֹתוֹ מִגּוּשׁ חָלָב הִתְחִילָה מְגַפַּפְתּוֹ מְחַבַּקְתּוֹ וּמְנַשַּׁקְתּוֹ וְאוֹמֶרֶת לֵית דָּא מְבַדֶּה לִי, דַּהֲוָה אָחִי בַּאֲנַנְּקִי וְנִתְפַּלֵּט מִמֶּנָּהּ.