שיר השירים ח:ב מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש שכל טוב, שיר השירים רבה ואוצר מדרשים

אנהגך אביאך. המנהג של אבותינו אנחנו אוחזים ועל ייחודך נשחטים. אביאך אל בית אמי. אביא את עמך ישראל לייחודך אל בית אמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אני משמיע תורתך.

עזי. עוז שנתתי לו. כדכתיב תנו עוז לאלהים (תהלים סח לה), וננקד בחטף קטן, להודיעך כי הוא שם דבר והיו"ד טפל בו, כמו (מעברם) [מעסים] רמוני (שה"ש ח ב), שכני בחגוי סלע (עובדי' א ג), והיא תוקף, וכן וזמרת, זמר הוא יסוד המלה, והוא שם דבר שבח והתי"ו לסמיכה:

אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ, אֶנְהָגְךָ מֵהָעֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים. אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי, זֶה סִינַי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, לָמָּה קוֹרְאִין לְסִינַי בֵּית אִמִּי, שֶׁמִּשָּׁם נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמוֹ. תְּלַמְּדֵנִי, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, אֵלּוּ מִשְׁנָיוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא רַבָּה, וּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל רַבִּי הוֹשַׁעְיָא וְשֶׁל בַּר קַפָּרָא וּמִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא. מֵעֲסִיס רִמֹּנִי, אֵלּוּ הַהַגָּדוֹת שֶׁטַּעֲמָן כְּרִמּוֹן. דָּבָר אַחֵר, אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח, זֶה הַתַּלְמוּד שֶׁמְפֻטָּם בְּמִשְׁנָיוֹת כְּרֶקַח. מֵעֲסִיס רִמֹּנִי, אֵלּוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כח, לד): פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן.