שמואל א א:א מדרש: מדרש שמואל, ספרי זוטא, מדרש לקח טוב ועין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)

עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קי"ט קכ"ו). תני בשם רבי נתן מסרס את המקרא הפרו תורתך עת לעשות לה'. רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון העושה תורתו עתים [הרי זה] מפר ברית, ומה טעמיה הפרו תורתך [עת לעשות לה'], אמר רבי אלעזר מה התינוק הזה מבקש לאכול בכל שעות היום, כך אדם צריך להיות יגע בתורה בכל שעות היום. רבי יונה בשם רבי יהושע בר גזורא כל כרביא בישין וכרביא דאורייתא טבין, כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאורייתא טבין. אמר רבי שמואל בר רב יצחק במגלת חסידים מצאו כתוב אם יום תעזבה יומים תעזבך. לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מצפורי, ופגעו זה בזה בחדא משכנא, והסיחו זה עם זה, ופרשו [זה מזה], זה הלך מיל, וזה הלך מיל, נמצא זה רחוק מחברו שנים מיל, וזה רחוק מחברו שנים מיל, כך לאחד שהיה יושב ומצפה לאשה כל ימים שהוא תובע בה היא ממתנת לו, הפליג דעתו ממנה, היא הולכת ונשאת לאחר. אל תבוז כי זקנה אמך (משלי כ"ג כ"ב), הלל הזקן אמר בשעה דמבדרין כנוש, ובשעה דמכנשין בדר, הוא היה אומר ראית תורה חביבה בישראל והכל שמחין בה פזר, דכתיב יש מפזר ונוסף עוד (שם י"א כ"ד). תני רבי שמעון בן יוחי אם ראית ישראל שפשטו ידיהן מן התורה, עמוד ותחזק בה, ואת זכי ליטול שכר כולם, [מ"ט הפרו תורתך עת לעשות לה']. אמר רבי יוסי בר רבי אבין אם נתישנה תורתך בפיך אל תבוז עליה. אמר רבי זעירא אם נזדקנה אומתך אל תבוז עליה, כשם שהיה עושה אלקנה כשהיה מדריך את ישראל ומעלה אותן לשילה, לא בדרך שהיה עולה בשנה זו היה עולה בשנה אחרת, אלא כל שנה ושנה היה עולה בדרך אחרת, בשביל לשמע את ישראל לשילה, לפיכך הכתוב מיחסו, ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירוחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי (שמואל א’ א' א').

ויהי העם, אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון וכן הוא אומר ויהי האיש ההוא גדול (איוב א ג). ויהי אין ויהי אלא דבר שלא היה להם תחלה למעשה הטוב וכן הוא אומר (שמואל א' א א) ויהי איש אחד מן הרמתיים [צופים אין ויהי אלא דבר שלא היה תחלה אף כאן דבר שלא היה להם תחלה מלמד שהיו למודין להיות מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון]. ויהי העם אין העם אלא רשעים שנא' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (שמות לב לא) אבל כשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים שנא' שלח את עמי ויעבדני (שמות ז טז). כמתאוננים אין מתאוננים אלא כמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום שכן הוא אומר ביורם בן אחאב כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (מלכים י ב' ה ז) וכן הוא אומר בשמשון כי תאנה הוא מבקש מפלשתים (שופטים יד ד). ר' אליעזר בן יעקב אומר אין מתאוננים אלא מתלהמים שנאמר דברי נרגן כמתלהמים (משלי כו כב) אבל סכין ירדה משמים ובקעה את כריסן שנא' והם ירדו חדרי בטן. ר' שמעון אומר אין כמתאוננים אלא כמאנינים שנא' לא אכלתי באני ממנו (דברים כו יד). כמתאוננים רע אין רע אלא עבודה זרה שנא' כי תעשו את הרע בעיני י״י להכעיסו במעשה ידכם (דברים לא כט):

ושמו בעז. רוב הצדיקים שמן קודמין להם כמו (שמואל א' ט' א') ושמו קיש, (שם ט' ב') ושמו שאול, (שם י"ז י"ז) ושמו ישי ושמו דוד, (אסתר ב' ה') ושמו מרדכי, (שמואל א' א' א') ושמו אלקנה, (רות ב' א') ושמו בעז אבל הרשעים הם קודמים לשמן כמו (שמואל א' כ"ה כ"ה) נבל שמו, (שם י"ז ד') גלית שמו, (שם ב' כ' כ"א) שבע בן בכרי שמו ואם תמצא להפך צריך מדרש.