שמואל א א:ה מדרש: מדרש שכל טוב, אגדת בראשית, בראשית רבה ופסיקתא רבתי

וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה. בכל מקום היה מודיע חיבתו לרחל יותר מלאה, וכן את מוצא באלקנה, שנא' ולחנה יתן מנה אחת אפים כי. את חנה אהב (ש"א א ה):

פרק כ"ט נביאים.
[א] כי פקד ה' את חנה (ש"א ב כ"א). זש"ה האני אשביר ולא אוליד (ישעי' סו ט), זו חנה, שנאמר עד עקרה ילדה שבעה (ש"א ב ה). [אם אני המוליד ועצרתי] (ישעי' שם). אם אני המוליד לשרה ועצרתי לבית אבימלך, [שנאמר] כי עצר עצר (בראשית כ יח). ד"א אם אני המוליד לישראל, שנאמר העמוסים מני בטן וגו' (ישעי' מו ג), ועצרתי לא"ה, שנאמר כל הגוים כאין נגדו וגו' (שם מ יז), שכך כתיב והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאום ה' (שם יד כב). שם זה מטבע שלה. שאר ולא יהיה שריד וגו' (עובדי' א יח), ונין זה מלכות, ונכד זה אלוף. ד"א אם אני המוליד לציון, שנאמר כי חלה גם ילדה ציון את בניה (ישעי' סו ח). ועצרתי זה סדום. ויושביה כמו כן ימותון (שם נא ו). זו סדום, שנאמר אלה בני שעיר החורי [יושבי הארץ] (בראשית לו כ), אבל לישראל וישועתי לעולם תהיה (ישעי' שם).

ויקח אברם ונחור להם נשים וגו' - אברם היה גדול מנחור שנה אחת ונחור היה גדול מהרן שנה אחת, נמצא הרן גדול מאברהם ב' שנים. שנה לעיבורה של מלכה, ושנה לעיבורה של יסכה. הרן מוליד לשש שנים, ואברם אינו מוליד אתמהא?! ותהי שרי עקרה וגו' אמר רבי לוי: בכל מקום שנאמר: אין לה, הוה לה. ותהי שרה עקרה אין לה ולד, הוה לה. וה' פקד את שרה וגו'. (שמואל א א) ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים והוה לה. (שם) כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד וגו'. (ירמיה ל) ציון היא דורש אין לה והוה לה. (ישעיה נט כ) ובא לציון גואל (שם נד) ולשבי וגו'