וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹמ֑וֹ ועינו [וְעֵינָיו֙] הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃
מדרש שמואל
ויהי (היום) [ביום ההוא] ועלי שוכב במקומו ועיניו החלו כהות וגו' (שמואל א' ג' ב), מיכן אמרו חכמים כל מי שהוא מעמיד בן רשע או תלמיד רשע סוף שעיניו כהות, בן רשע מיצחק, ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות (בראשית כ"ז א'), למה שהעמיד עשו בן רשע, תלמיד רשע מאחיה השילוני, ואחיהו לא יכול לראות כי קמו עיניו משיבו (מלכים א' י"ד ד'), למה שהעמיד ירבעם תלמיד רשע.
אגדת בראשית
[ג] ד"א ועלי זקן מאוד. שלשה כתרים היו בידו, כהן גדול, מלך, ואב בית דין. כהן גדול, שנאמר ועלי הכהן (ש"א א ט), שהיה כהן גדול, יושב על הכסא (שם שם). שהיה מלך. על (מזוזות) [מזוזת] היכל ה' (שם שם ג ב), שהיה אב בית דין, ובעונות בניו ירד משלשתן, שנאמר ועלי שוכב (שם ג ב), סתם שלא היה כהן גדול. במקומו (שם שם). שלא היה מלך. ועיניו החלו כהות (שם שם). שלא היה אב בית דין, שנאמר עיניך ברכות בחשבון (שה"ש ז ה). ראה מה הבנים גורמים לאביהם, ועלי זקן מאוד.