שמואל א ז:י מדרש: מדרש לקח טוב, אסתר רבה, מדרש שמואל ומדרש תהילים

פס'. יתן ה' את אויבך. כענין שנאמר (שמואל א ז׳:י׳) ויתנגפו לפני (בני) ישראל. ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. על ריבוי המעשה ולא ז' ממש:

אָמַר רַבִּי לֵוִי אֲרוּרִים הֵם הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם מִתְעַסְּקִים בְּעֵצָה רָעָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם יוֹעֵץ לְפִי דַּרְכּוֹ וְאוֹמֵר עֲצָתִי טוֹבָה מֵעֲצָתְךָ. עֵשָׂו אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה קַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו בְּחַיֵּי אָבִיו, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו פָּרֶה וְרָבֶה, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא (בראשית כז, מא): יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי. פַּרְעֹה אָמַר שׁוֹטֶה הָיָה עֵשָׂו, וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאָחִיו פָּרֶה וְרָבֶה בְּחַיֵּי אָבִיו, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא עַד דְּאִינוּן דְּקִיקִין תַּחַת כְּרֵסֵי אִמּוֹתֵיהֶן אֲנָא מְחַנֵּק לְהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות א, כב): כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. הָמָן אָמַר, פַּרְעֹה שׁוֹטֶה הָיָה, שֶׁאָמַר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַבָּנוֹת נִשָֹּׂאוֹת פָּרוֹת וְרָבוֹת, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כָּךְ, אֶלָּא לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד וגו'. וְאַף גּוֹג וּמָגוֹג לֶעָתִיד לָבוֹא עָתִיד לוֹמַר שׁוֹטִים הָיוּ רִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ מִתְעַסְּקִין בְּעֵצוֹת עִם מַלְכֵיהֶם עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּטְרוֹן בַּשָּׁמַיִם, אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא הֲרֵינִי מִזְדַּוֵּג עִם פַּטְרוֹנָן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מִזְדַּוֵּג לָהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ב, ב): יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע לִי אַתָּה בָּא לְהִזְדַּוֵּג, כַּמָּה גְדוּדִים יֵשׁ לְפָנַי, כַּמָּה בְּרָקִים כַּמָּה רְעָמִים, כְּהַהִיא דִכְתִיב (שמואל א ז, י): וַיַּרְעֵם ה' בְּקוֹל גָּדוֹל, וְכַמָּה שְׂרָפִים וְכַמָּה מַלְאָכִים, אֶלָּא גְּבוּרָתִי תֵצֵא וְנִלְחֶמֶת עִמָּךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה יד, ג): וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב. וּכְתִיב (ישעיה מב, יג): ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה וגו'. מַה כְּתִיב תַּמָּן (זכריה יד, ט): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ.

ויהי שמואל מעלה העולה וגו' וירעם ה' וגו' ויהמם (שמואל א' ז' י'), אמר רבי אבא בר כהנא שלש מלחמות של מהומה הבטיח הקב"ה שהוא עושה לישראל, ושלשתן עשה להם, הראשונה בימי יהושע ויהמם ה' לפני ישראל וגו' (יהושע י' י'), השניה בימי סיסרא ויהם ה' את סיסרא וגו' (שופטים ד' ט"ו), והשלישית בימי שמואל, ויהי שמואל מעלה וגו' וירעם ה' בקול גדול, רבי סימון מוסיף תרתי ויהם את מחנה מצרים (שמות י"ד כ"ד), והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם (זכריה י"ד י"ג), ולא פליגין מה דאמר רבי סימון לשעבר, מה דאמר רבי אבא בר כהנא לכשתבוא בהם.