עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּֽיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר׃ (ס)
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(ש״א טו ה) וירב בנחל וגו׳ א״ר מני על עסקי נחל בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול (פ׳ במה בהמה) (שם) לך והכית את עמלק אמר ומה אם בשביל נפש אחת אמרה תורה הביאו עגלה ערופה בנחל כל הנשמות הנפשות הללו על אחת כמה וכמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו מיד יצאת בת קול ואמרה לו (קהלת ז טז) אל תהי צדיק הרבה. ובשעה שאמר לו שאול לדואג (ש״א כב יח) סוב אתה ופגע בכהנים והמתה מאיש ועד אשה יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז יז) אל תרשע הרבה:
עין יעקב
יט "וַיָּרֶב בַּנָּחַל" וְגוֹ' (שמואל א ט״ו:ה׳). אָמַר רַבִּי מַנִי: עַל עִסְקֵי נַחַל. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְשָׁאוּל: (שמואל א ט״ו:ג׳) "לֵךְ וְהִכִּיתָ אֶת עֲמָלֵק", אָמַר: וּמָה אִם בִּשְׁבִיל נֶפֶשׁ אַחַת, אָמְרָה תּוֹרָה: הָבִיאוּ עֶגְלָה עֲרוּפָה בַּנַּחַל, כָּל (הנשמות) [הַנְּפָשׁוֹת] הַלָּלוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה! אִם גְּדוֹלִים חָטְאוּ, קְטַנִּים מֶה חָטְאוּ! מִיָּד יָצָאת בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: (קהלת ז׳:ט״ז) "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה". וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ שָׁאוּל לְדוֹאֵג: (שמואל א כ״ב:י״ח) "סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה", יָצָאת בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: (קהלת ז׳:י״ז) "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה". אָמַר רַב הוּנָא: כַּמָּה לָא חָלִי וְלָא מַרְגִּישׁ גַּבְרָא, דְּמָרִיהּ סַיְעֵיהּ, שָׁאוּל בְּאַחַת וְעָלְתָה לוֹ. דָּוִד בִּשְׁתַּיִם וְלֹא עָלְתָה לוֹ. "שָׁאוּל בְּאַחַת" מַאי נִינְהוּ? מַעֲשֶׂה דַּאֲגָג. וְהָא אִיכָּא נַמִּי מַעֲשֵׂה דְּנוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים? בְּמַעֲשֶׂה דַּאֲגָג כְּתִיב: (שמואל א ט״ו:י״א) "נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל [לְמֶלֶךְ]". "דָּוִד בִּשְׁתַּיִם" מַאי נִינְהוּ? מַעֲשֶׂה דְּאוּרִיָּה וּדְהַסָּתָה. וְהָא אִיכָּא נַמִּי מַעֲשֶׂה דְּבַת שֶׁבַע? (הא) [הָתָם] אִפָּרְעוּ מִינֵיהּ, דִּכְתִיב: (שמואל ב י״ב:ו׳) "וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם"; יֶלֶד, אַמְנוֹן, תָּמָר, וְאַבְשָׁלוֹם. אִי הָכִי, הַסָּתָה נַמִּי אִפָּרְעוּ מִינֵיה! דִּכְתִיב: (שמואל ב כ״ד:ט״ו) "וַיִּתֵּן ה' דֶּבֶר (בעם) [בְּיִשְׂרָאֵל] מֵהַבֹּקֶר וְעַד (הערב) [עֵת מוֹעֵד]", הָתָם לָא אִפָּרְעוּ מִגּוּפֵיהּ, (הכא) [הָתָם נַמִּי לָא אִפָּרְעוּ מִגּוּפֵיהּ? לַאיי], אִפָּרְעוּ מִגּוּפֵיהּ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים נִצְטָרַע דָּוִד, וּפֵרְשׁוּ מִמֶּנּוּ סַנְהֶדְרִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קי״ט:ע״ט) "יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ". וּכְתִיב: (שם נא) "הָשִׁיבָה לִי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ". (ורוח נדיבה תסמכני) וְהָא אָמַר רַב: קִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרַע! כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קִבֵּל, וּלְרַב דְּאָמַר: קִבֵּל, הָא אִפָּרְעוּ מִינֵיהּ! דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּוִד לִמְפִיבֹשֶׁת: (שמואל ב י״ט:ל׳) "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה", יָצָאת בַּת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ בְּמַלְכוּתְךָ.
מדרש תהילים
על דברי כוש. וכי כושי היה והלא כתיב (שם ט ב) ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב. אלא שהיה משונה ביופיו ככושי הזה שהוא משונה בעורו. כיוצא בו אתה אומר (במדבר יב א) על אודות האשה הכושית. וכי כושית היתה אלא כושית במעשיה כושית בשמה. יש אשה כשרה ואינה נאה ויש נאה ואינה כשרה. אבל צפורה נאה וכשרה. יש נאה בפני אחרים ואינה נאה בפני בעלה או נאה בפני בעלה ואינה נאה בפני אחרים אבל צפורה נאה בפני בעלה ונאה בפני הכל. כיוצא בו (עמוס ט ז) הלא כבני כושיים אתם לי. וכתיב (שיר השירים ו א) יפה את רעיתי כתרצה. וכי שאול כושי היה שאמר לו (שמואל-א י ח) וירדת לפני הגלגל. והוא עשה כן. אלא (שם ט) ויהפך לו אלהים לב אחר). על ה' חטאות נהרג אותו צדיק. על שהרג נוב עיר הכהנים. ועל אשר חמל על אגג ועל מיטב הצאן שכל המרחם על אכזרי סופו להתאכזר על הרחמנים. ועל אשר לא שמע לשמואל שנאמר (שמואל-א יג יא) ויאמר שמואל מה עשית הרי אחת. ועוד אמר לו (שם טו ג) לך והכית. והוא לא עשה כן אלא (שם ט) ויחמול שאול והעם על אגג. לכך נאמר שגיון לדוד. שקול היה שאול כנגד כל אויביו וכן הוא אומר (תהלים יח א) למנצח לעבד ה' לדוד. ללמדך ששקול היה כנגד כל אויביו. ה' אלהי בך חסיתי הושיעני והצילני. הוא הדבר. אלא אמר דוד הושיעני שלא אפול בידו והצילני שלא יפול שאול בידי. ואם עשית כן (שם לה י) כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך: