שמואל א טז:ב מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, מדרש שמואל ומדרש תנחומא

(דף יא) אמר רבי יהודה מעשה באחד בארטבין שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של צפורי ומצאו קסדור אחד ונטל הימנו אלף זוז והא אמר ר״א (פסחים פ״א קדושין פ״א וע״ש מהרש״א) שלוחי מצוה אינן נזוקין היכא דשכיחא היזיקא שאני דכתיב (ש״א טז ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו׳:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַרְטְבִין אֶחָד, שֶׁהָיָה בּוֹדֵק מְזֻזּוֹת בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר אֶחָד וְנָטַל הֵימֶנּוּ אֶלֶף זוּז. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? הֵיכָא (דשכיחא) [דִּקְבִיעָא] הֵיזֵקָא שַׁאנִי, דִּכְתִיב: (שמואל א ט״ז:ב׳) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל: אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי"? וְגוֹ.

גמ׳. ורמינהו אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה״ז והקרן קימת לו לעולם הבא אלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והכנסת אורחים והבאת שלום בין אדם לחבירו ות״ת כנגד כולם א״ר יהודה ה״ק כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה מכלל דהנך אפי׳ כחדא נמי אמר רב שמעיה לומר שאם היתה שקולה מכרעת וכל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין ולו ורמינהו כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת וכל שעונותיו מרובים מזכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת ממנה אמר אביי מתניתין דעבדין ליה יום טב ויום ביש רבא אמר הא מני ר׳ יעקב היא דאמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא: דתניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה בכבוד אב ואם כתיב (דברים ה טז) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשלוח הקן כתיב (שם כב ז) למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזרתו נפל ומת היכן טובות ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך ודלמא לאו הכי הוה ר׳ יעקב מעשה חזא ודלמא מהרהר בעבירה היה מחשבה רעה אין הקב״ה מצרפה למעשה ודלמא מהרהר בעבודה זרה הוה וכתיב (יחזקאל יד ה) למען תפוש את בית ישראל בלבם איהו נמי ה״ק אי ס״ד שכר מצוה בהאי עלמא אמאי לא אגין מצוה עליה כי היכי דלא ליתי לידי הרהור והאמר ר׳ אלעזר שלוחי מצוה אינם ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן התם סולם רעוע הוה דקביע הזיקא וכל היכא דקביע הזיקא לא סמכינן אניסא דכתיב (ש״א טז ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני. אמר רב יוסף אלמלא דרשיה אחר להאי קרא כר׳ יעקב בר ברתיה לא חטא ואחר מאי חזא א״ד כי האי גוונא חזא וא״ד לישנא דחוצפית המתורגמן חזא דהוה גריר ליה דבר אחר אמר פה שהפיק מרגליות ילחך עפר נפק וחטא :