שמואל א טז:יא מדרש: מדרש שכל טוב, מדרש שמואל וספרי דברים

ויסב אלהים את העם. הקיפן דרך אחרת ודומה כי לא נסב עד באו פה (ש"א טז יא), הסבי עיניך מנגדי (שה"ש ו ה), וכל דומיהן:

ויהי בבואם וירא את אליאב וגו' ויאמר ה' אל שמואל אל תבט אל מראהו וגו' (שמואל א' ט"ז ז'), למה שהיה קפדן. ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים וגו' (שם שם י"א), אמר רבי לוי הפסוק הזה ברוח הקודש נאמר, התמו על שם תם עונך בת ציון (איכה ד' כ"ב), הנערים, ונער קטן נוהג בם (ישעי' י"א ו'), ויאמר עוד (שם) [על שם עוד] ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים (זכרי' ח' ד') שאר, [על שם] שאר יעקב (ישעי' י' כ"א), הקטן, על שם הקטן יהיה לאלף (שם ס' כ"ב), והנה, על שם הנה על ההרים רגלי מבשר (נחום ב' א'), רועה, רעה עמך בשבטיך (מיכה ז' י"ד) בצאן, ואתן צאני (וצאן) [צאן] מרעיתי (יחזקאל ל"ד ל"א), ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו וגו' (שם), אמר רבי שמואל בר נחמן לפי שבעולם הזה לא ישבו שני גדולי עולם ישי ושמואל עד שישב דוד ביניהם, (כך) [אבל] לעתיד לבא אין כל מחיצה ומחיצה של צדיקים שאין דוד עומד על גבה.

הוא והושע בן נון, למה אני צריך והלא כבר נאמר (במדבר יג טז) ויקרא משה להושע בן נון יהושע מה תלמוד לומר הוא והושע בן נון להודיע צדקו של יהושע שומע אני שצפת דעתו עליו משנתמנה ברשות תלמוד לומר הוא והושע בן נון, הושע בצדקו אף על פי שנתמנה פרנס על ישראל הוא הושע בצדקו כיוצא בו אתה אומר (שמות א ה) ויוסף היה במצרים וכי אין אנו יודעים שיוסף היה במצרים אלא להודיע צדקו של יוסף שהיה רועה את צאן אביו ואף על פי שנתמנה מלך במצרים הוא יוסף בצדקו כיוצא בו (ש"א יז יד) ודוד הוא הקטן וכי אין אנו יודעים שדוד הוא הקטן אלא להודיעך צדקו של דוד שהיה רועה את צאן אביו, ואף על פי שנתמנה מלך על ישראל, הוא דוד בקטנו סליק פיסקא