שמואל א יב:כב מדרש: רות רבה, ספרי דאגדתא, מדרש לקח טוב ואסתר רבה

כִּ֠י לֹֽא־יִטֹּ֤שׁ יְהוָה֙ אֶת־עַמּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר שְׁמ֣וֹ הַגָּד֑וֹל כִּ֚י הוֹאִ֣יל יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת אֶתְכֶ֛ם ל֖וֹ לְעָֽם׃

רות רבה

וַתָּקָם הִיא וְכַלֹתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְֹּׂדֵי מוֹאָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב (רות א, ו), שָׁמְעָה מֵהָרוֹכְלִין הַמַּחֲזִירִין בָּעֲיָרוֹת, וּמַה שָּׁמְעָה, כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים צד, יד): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א יב, כב): כִּי לֹא יִטּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲבוּר עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וּפְעָמִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בַּעֲבוּר עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, בְּחוּצָה לָאָרֶץ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יא): לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספרי דאגדתא

[אסתר ג ח] ולמלך אין שוה להניחם. אמר ר' לוי כל מה שהיה המן מקטרג ישראל מלמטה, היה מיכאל מלמד זכות מלמעלה, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאין מקטרגין שעבדו ע"ז, ולא על שגילו עריות, ולא על ששפכו דמים, אלא על ששומרים תורתך, א"ל הקב"ה חייך לא שבקינון ולא אשבקינון, דכתיב כי לא יטוש ה' את עמו (ש"א יב כב).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש לקח טוב

ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב. נפולה היתה לשם וקמה לה בחזרתה לארץ ישראל שכן אמר דוד (שמואל א' כ"ו י"ט) כי גרשוני מהסתפח בנחלת יי' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו כן אלא מי שאינו דר בא"י כאלו עובד ע"ז. כי שמעה בשדי מואב מאין שמעה מן הרוכלים המחזירים בעיירות ד"א ברוח הקדש שמעה ומה שמעה כי פקד יי' את עמו, רבנן אמרי בארץ הקב"ה עושה בזכות עמו שנ' (שמואל א' י"ב כ"ב) כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול. לתת להם לחם, רבי' טוביהו ב"ר אליעזר אמ' גדולה פרנסה כגאולה, כתיב כאן כי פקד יי' את עמו וכתיב להלן (שמות ד' ל"א) כי פקד יי' את בני ישראל וכי ראה את ענים.
שאל רבBookmarkShareCopy