שמואל א יז:יב מדרש: מדרש לקח טוב, מדרש שמואל, שמות רבה ועין יעקב

וְדָוִד֩ בֶּן־אִ֨ישׁ אֶפְרָתִ֜י הַזֶּ֗ה מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וּשְׁמ֣וֹ יִשַׁ֔י וְל֖וֹ שְׁמֹנָ֣ה בָנִ֑ים וְהָאִישׁ֙ בִּימֵ֣י שָׁא֔וּל זָקֵ֖ן בָּ֥א בַאֲנָשִֽׁים׃

מדרש לקח טוב

וידבר ה' אל משה לאמר. שלח לך אנשים. זה היה בעשרים ותשעה בסיון שנאמר (במדבר י׳:י״א-י״ב) ויהי בשנה השנית בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות. (שם) ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים. באו לקברות התאוה בעשרים ושלשה באייר ישבו בקברות התאוה שלשים יום. שנאמר (שם יא) עד חדש ימים. נסעו מקברות התאוה ובאו לחצרות בעשרים ותשעה בסיון. הם היו ימי בכורי ענבים עד שחזרו לסוף ארבעים יום הוא יום תשעה באב במזומן לפורענות. וכיון שאמרו ישראל נשלחה אנשים לפנינו אמר לו הקב״ה למשה יודע אני מה הם מבקשים הואיל והדבר כן שלח לך. יקראו שלוחיך ולא שלוחי. אין אדם בוחר חלק רע לעצמו. הזקנים היו צדיקים והגונים לפני הקב״ה נאמר בהם (שם) אספה לי שבעים איש אבל המרגלים ראה אותם שהן עתידן להעד עדות שקר לא קראם על שמו. וכן הוא אומר בישראל (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי עבדי הם. (שמות ג) והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם. וכיון שחטאו הוא אומר (שם לב) לך רד כי שחת עמך. וכאן נאמר שלח לך אנשים לפיכך נסמכה פרשת שלח לך לפרשת מרים שבמרים הוא אומר (במדבר י״ב:א׳) ותדבר מרים ואהרן במשה. ומה כתיב (שם) והנה מרים מצורעת בשלג. כדי שיראו המרגלים ויאמרו ומה מרים שלא נתכוונה אלא כדי שלא יתבטל אחיה מפריה ורביה כך. הם שהוציאו דבת הארץ על חנם כדי למנוע את ישראל שלא יעלו לארץ ישראל על אחת כמה וכמה. שמא תאמר לא שלח הגונים ת״ל שלח לך אנשים, ואומר (שמות י״ז:ט׳) בחר לנו אנשים. ואומר (שמואל א י״ז:י״ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים. ואומר (שם א) ונתת לאמתך זרע אנשים, מלמד שאנשים חכמים ונבונים היו אלא שעשו עצמם כסילים שנאמר (משלי י׳:י״ח) ומוציא דבה הוא כסיל. ויתורו את ארץ כנען. כדי לבשר את ישראל שהיא טובה ורחבה ארץ זבת חלב ודבש. אשר אני נותן לבני ישראל. לכם לא נאמר אלא לבני ישראל זהו מגיד מראשית אחרית. איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו. כל מה שאתה יכול לבחור מיוחדין שבהם בחר לך, כל נשיא בהם. גדולים שבהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש שמואל

א"ר שמעון מדכרין ומשבחין מדכרין ושחקין, (מדכרין ומניחין) מדכרין ומשבחין, ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה (שמות ל"א ב'), מדכרין ושחקין, וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה (יהושע ז' י"ח), מדכרין ומשבחין, ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן (שמות ל"א ו'), מדכרין ושחקין, ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן (ויקרא כ"ד י"א), מדכרין ומשבחין, זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים (דברים כ"ד ט'), מדכרין ושחקין, זכור את אשר עשה לך עמלק (שם כ"ה י"ז), מדכרין ומשבחין וה' פקד את שרה (בראשית כ"א א'), מדכרין ושחקין, כה אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל (שמואל א' ט"ו ב'), מדכרין ומשבחין, איש יהודי היה בשושן הבירה וגו' (אסתר ב' ה'), מדכרין ושחקין, איש צר ואויב המן הרע הזה (שם ז' ו'), מדכרין ומשבחין, כי מרדכי היהודי (שם י' ג'), מדכרין ושחקין, כי המן בן המדתא האגגי (שם ט' כ"ד), מדכרין ומשבחין, ודוד בן איש אפרתי (שמואל א' י"ז י"ב), מדכרין ושחקין, וירבעם בן נבט אפרתי (מלכים א' י"א כ"ו) מדכרין ושחקין, ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו (שופטים י"ז א'), מדכרין ומשבחין ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה וגו' (שמואל א' א' א').
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרש שמואל

ויהי איש. כל מקום שנאמר כלשון הזה שקול כשלשים ואחד צדיקים. מן הרמתים. ר' אלעזר אמר תרתין רמין הנון, חדא דדוד וחדא דשמואל. צופים. אמר רבי יוחנן חד שהעמיד לו מאתים צופים. ושמו אלקנה. הרשעים קודמין לשמם, נבל שמו (שמואל א' כ"ה כ"ה), גלית שמו (שם י"ז ד'), שבע בן בכרי שמו (שמואל ב' כ' כ"א), אבל הצדיקים שמם קודמין, ושמו אלקנה (שמואל א' א' א'), ושמו ישי (שם י"ז י"ב), ושמו בועז (רות ב' א'), ושמו מרדכי (אסתר ב' ה'), דומין לבוראן, ושמי ה' לא נודעתי להם (שמות ו' ג'), מתיבין ליה, והכתיב ולרבקה אח ושמו לבן (בראשית כ"ד כ"ט), רבי יצחק אמר פראדוכסים, ורבי ברכיה אמר מלובן ברשע, התיבון ובני שמואל הבכור ושני ואביה (דה"א ו' י"ג), רבנין ורבי יהודה ברבי סימון, רבנין אמרין מה זה רשע אף זה רשע, ורבי יהודה ברבי סימון אמר (כשנתנו) [כשנשתנו] למעשים טובים זכו לרוח הקודש, [הה"ד] דבר ה' אשר היה אל יואל בן פתואל (יואל א' א'). אפרתי. ר' יהושע בן לוי אמר (לשון) פלאטיני, רבי יהושע ברבי נחמיה אמר איוגיניטטאטי. דבר אחר אפרתי, אמר רבי פנחס עטרה (שנתעטר) [נתעטר] אפרים מאבינו יעקב בשעת פטירתו מן העולם, אמר לו אפרים בני ראש שבט [ראש] ישיבה מעולה ומשובח שבבנים יהא נקרא על שמך, בן תחו בן צוף אפרתי, וירבעם בן נבט אפרתי (מלכים א' י"א כ"ו), ודוד בן איש אפרתי (שמואל א' י"ז י"ב).
שאל רבBookmarkShareCopy